שלום אורח, התחבר לאתר!, שכחת את הסיסמה?
  דוא"ל:
סיסמה:
טופס רישום לאתר | הוסף למועדפים | קבע כדף הבית
WWW.MedicalMedia.co.il
אודות אינדקס קישורים עדכוני רישום חיפוש תרופות כתבי עת כינוסים דף ראשי
yoman.co.il - תוכנה לזימון תורים
Medical Search Engine
Skip Navigation Linksראשי > רשימת כתבי עת > Sexual Health - גליון מס' 1 > על תפקודם המיני של גברים ונשים עם פגיעת חוט שדרה
יוני 2009 June | גיליון מס' 1 .No
צור קשר
חברי מערכת
רשימת גליונות קודמים
שער הגליון

על תפקודם המיני של גברים ונשים עם פגיעת חוט שדרה


ד"ר רפי חרותי - מנהל היחידה לבריאות מינית, מרכז רפואי רעות, תל אביב; הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב

מבוא
בישראל למודת הפיגועים, מלחמות ותאונות דרכים נצבר, למרבה הצער, ידע רב בנושא נכויות ושיקומן בכלל ובקרב נפגעי חוט שדרה (נח"ש) בפרט. עם זאת, ההיבט המיני עדיין לא מהווה ציר מספק בתהליך השיקום, למרות השפעתו על יתר תחומי החיים והאפשרויות לשיקום ושיפור.
לפגיעת חוט שדרה השפעה מכרעת מבחינה פיזית ונפשית. היקף התופעה בארה"ב הוא כ-35 מקרים למיליון תושבים בשנה, כלומר כ-10,500 מקרים חדשים בשנה. בסין היקף אף גבוה בהרבה: כ-65 מקרים חדשים בשנה למיליון תושבים באזורים עירוניים, כלומר קרוב ל-100,000 נח"ש חדשים כל שנה (!). שכיחות ההיפגעות בארה"ב עומדת על כ-450,000 נח"ש (1 ל-670) שרובם (78%) גברים צעירים (גילאי 30-16), ומרביתם נפגעו מטראומה: תאונות דרכים (42%), אלימות (24%) או נפילות (27%) (1). הנתונים בישראל דומים לאלו שבארה"ב.
בסקירה זו אפתח בקצרה צוהר אל נושא מוזנח יחסית: מיניות ושיקום מיני של גברים ונשים עם פגיעה בחוט השדרה.

היבטים קליניים של פגיעת חוט שדרה
התמונה הקלינית של פגיעת חוט שדרה (חו"ש) משתנה לפי גובה הפגיעה ומידת חומרתה, שנקבעים על סמך בדיקה נוירולוגית מקיפה, כולל בדיקת כוח גס ותחושה (כאב ומגע) בדרמטומים השונים, תוך שימוש בסולם בין-לאומי תקף ומקובל של האיגוד האמריקאי לפגיעות חוט שדרה ASIA (American Spinal Cord Injury Association) (2).
גובה הפגיעה
הכוונה בדרך כלל לגובה קליני (ולאו דווקא לחוליה הספציפית שנפגעה), וכך פגיעה גבוהה נחשבת ככזו שבה נפגע הנוירון המוטורי העליון (UMN) והשיתוק ספסטי, בעוד פגיעה נמוכה מערבת את הנוירון המוטורי התחתון (LMN) והשיתוק רפה.
חומרת הפגיעה
פגיעה מלאה (Complete Injury): בפגיעה מסוג זה אין כלל תנועה, תחושה ופעילות אוטונומית מתחת לפלס הפגיעה (האזור הנמוך ביותר שבו התפקוד העצבי שמור). כך בפגיעה שלמה מתחת D12 יש תחושה טובה בגובה זה, אך אין מתחתיו כל תחושה או תנועה, והפגיעה נקראת מלאה.
פגיעה לא מלאה (Incomplete Injury): נשמרים חלק מהתפקודים מתחת לפלס הפגיעה, כאשר הפלס הנמוך ביותר הוא S4-5, שאחראי לעצבוב הסוגר האנאלי ולתחושה
פרי-אנאלית. כלומר, אם בבדיקה רקטלית נח"ש מסוגל לכווץ את הסוגר האנאלי באופן רצוני ו/או לחוש כאב או מגע באזור, אף שאין כלל תנועה או תחושה בשאר הגוף, הוא ייחשב כסובל מ"פגיעה לא מלאה". מבחינה פרוגנוסטית רובם יתאוששו מוטורית. תפקוד קליני של פגיעה מלאה ניתן לניבוי די מדויק בהתאם לגובה, אבל בפגיעה לא מלאה יש שונות רבה בין נפגעים שונים.
פגיעה בחוליות צוואריות (Cervical) קרויה טטרפלגיה (Tetraplegia), וכוללת מעורבות של גפיים עליונות, לעומת פגיעה בחוליות תחתונות יותר (דורסליות ולומבריות) שמשפיעה רק על טורסו וגפיים תחתונות וקרויה פרפלגיה (Paraplegia).
לפי האמור קיימות 4 תמונות קליניות עיקריות לפגיעת
חו"ש (2,1):
• נח"ש עם פגיעה גבוהה מלאה (C-LMN)
• נח"ש עם פגיעה גבוהה לא-מלאה ((Inc-UMN
• נח"ש עם פגיעה נמוכה מלאה (C-LMN)
• נח"ש עם פגיעה נמוכה לא-מלאה (Inc-LMN)
במאמר זה אשתמש בהתאם בקיצורים.
מלבד הפגיעה בתנועתיות ובתחושה, המוכרות היטב, לפגיעת חוט שדרה השלכות נוספות הנגזרות מסוג הפגיעה (גובה וחומרה), כגון: שלפוחית ומעי נוירופאתיים, שליטה על סוגרים, כאב עצבי, ספסטיות (רפלקסים ערים ועלייה בטונוס שרירים), אטרופיה שרירית, אוסטאופורוזיס, הפרעות בתפקוד מיני ובפגיעות גבוהות (בד"כ מעל D6) גם פגיעה בתפקוד נשימתי, הזעה, לחץ דם וקצב לב.

מין, מיניות ומה שביניהם

פגיעת חו"ש עשויה לגרום להפרעה בתפקוד מיני, ובשל כך לקושי בקיום יחסי מין, ואף להימנעות מקשרים אינטימיים. הפגיעה יכולה להיות גלויה (לדוגמה, נכה על כיסא גלגלים) או חבויה (לדוגמה: אי שליטה על סוגרים). בטבלה 1 ממצאים מעבודות רבות, מהם ניתן ללמוד שקיימת שכיחות גבוהה של הפרעות בתחומים שונים של התפקוד המיני בקרב נח"ש, כאשר ההתייחסות היא למרכיבי תפקוד מיני, כגון: חשק, עוררות, שפיכה וכדומה, הקשורים לאקט המיני (5,4,3).
עם זאת, הפגיעה במיניות היא רחבה יותר, שכן המונח מיניות כוללני יותר וטומן בחובו מרכיב פיזי, נפשי, אינטלקטואלי וחברתי של הפרט, שמבטא גבריות או נשיות, כלומר: מעבר לאקט המיני. המיניות היא ביטוי של כל מרכיבי האישיות, הבאים לביטוי בכל עשיה. היא כוללת גם מרכיבים יום-יומיים: היגיינה אישית, לבוש, דיבור, ריח גוף, הבעות חיבה, קשר עם אחרים, חברות, אינטימיות, נישואין, דימוי גוף, מין, חינוך מיני, מחזור, אמצעי מניעה, היריון, מחלות מין, אוננות, זהות מינית ועוד. המיניות מייצגת את אחד התחומים שבהם היבטים פיזיולוגיים ורגשיים שזורים זה בזה באופן שהוא כמעט בלתי ניתן להפרדה, ולכן בכל התערבות יש לקחת בחשבון את ההיבטים הקשורים שאינם מתחום ההתמחות של הרופאים שאליהם הופנתה התלונה.



תפקוד מיני חשוב לאנשים עם נכויות באותה מידה כמו לאלו ללא נכויות, אף שהחברה נוטה לתייג נכים כמוגבלים בתחומי חיים רבים, כולל פעילות מינית. במחקרים וסקרים שנעשו במהלך השנים כדי לבדוק כמה מנח"ש עוסקים בפעילות מינית, נמצא שאחוזים גבוהים קיימו יחסי מין לאחר פציעתם (97%-82%). ממחקר בנושא איכות חיים שנעשה בקרב מאות נח"ש, נמצא שבדירוג 12 תחומי איכות חיים, תחום חיי המין דורג במקום החמישי בחשיבותו (לפני חיי חברה, מטלות יום-יומיות, תעסוקה, תחבורה, דיור ועוד), אולם, שביעות הרצון מחיי המין הייתה במקום האחרון בדירוג, נתון שמלמד כי נושא המין חשוב מאוד עבור נח"ש, אך מוזנח יחסית על ידי המטפלים (3). בטבלה 2 מסוכמים גורמים המשפיעים על תפקוד מיני עקב פגיעת חו"ש, שלגבי חלקם אפרט בהמשך.



תפקוד מיני של נח"ש גברים
זקפה (Erection)
תפקוד מיני קשור באזור הסקראלי של חו"ש, ועל כן נפגע ברוב נח"ש. לגברים באופן נורמלי יש שני סוגי זקפות:
• זקפה פסיכוגנית: המוח הוא המקור לזקפה פסיכוגנית.
התהליך מתחיל בגירוי מיני שמקורו בתחושה מעוררת כלשהי מכל סוג: ראייה, ריח, מגע, שמיעה, פנטזיה וכדומה. אם הגירוי חזק, מספיק ומספק דיו הוא עובר מהמוח אל חו"ש (אזור D10-T2), ממנו אל העצבים ההיקפיים המובילים אותו אל הפין, שם מתחילה שרשרת תגובות המובילה להגברה בזרימת הדם ולזקפה.
• זקפה רפלקסוגנית: זו מתרחשת על ידי מגע פיזי ישיר בפין
או באזור ארוגני אחר (כגון: אוזניים, פטמות, צוואר) והיא יכולה להתרחש גם ללא מחשבות ארוטיות. היא קרויה רפלקסוגנית שכן היא נגרמת על ידי קשת הרפלקס בין האזור הגניטאלי לבין חו"ש. העצבים השולטים על יכולת הגבר להגיע לזקפת רפלקס נמצאים באזור הסקראלי (העצב הפלבי Pelvic N הפרה-סימפתטי בגובה S2-4) (וקל לזכור, שכן
"...S Two, Three and Four – Keep the Penis off the Floor”).
שכיחות זקפה פסיכוגנית ורפלקסוגנית לפי סוג הפגיעה מובאת בטבלה 3.
היכולת להגיע לזקפה ולשמור עליה בקרב נח"ש עשויה להיפגע כתלות במספר גורמים:
גובה וסוג הפגיעה
באופן כללי נח"ש עם פגיעה C-LMN (רפה מלאה) אינם יכולים להגיע לזקפה. לעומתם כאלו עם פגיעה מסוג UMN (ספסטית) יכולים בד"כ להגיע לזקפה רפלקסוגנית, אם לא נפגעה קשת הרפלקס באזור הסקראלי.
חומרת הפגיעה
אם הפגיעה לא מלאה, יש סיכוי גבוה יותר להגיע לזקפה לעומת פגיעה מלאה, שכן חומרת הפגיעה מצביעה על מידת הקשר בין המוח לפין.
זמן מהפציעה
גם למשך הזמן מהפציעה השפעה, שכן נח"ש שאינם מגיעים לזקפה זמן קצר יחסית לאחר הפציעה, עשויים לרכוש יכולת זו עם חלוף הזמן, בעיקר במהלך השנתיים הראשונות לאחר הפציעה. לא כל נח"ש מנסים להגיע לאקט מיני מלא כולל חדירה מסיבותיהם, ושכיחות משגל מוצלח לפי סוג פגיעה מובאת בטבלה 3.



הטיפולים לשיפור הזקפה בקרב נח"ש דומים לאלו שנהוגים בשאר האוכלוסייה:
א. חוסמי PDE5 (סילדנאפיל, טדלאפיל, ורדנאפיל)
הבדלים בין קבוצות המחקר, כלי מחקר ונקודות סיום של המחקרים השונים מקשים על ההשוואה בין התרופות השונות, אך נמצא שכולן יעילות בקרב נח"ש מכל הסוגים, עם שיפור היכולת הזקפתית בקרוב ל-85% מכלל הנפגעים. נמצאה השפעה רבה יותר בקרב נח"ש מסוג UMN. השימוש בתרופות אלו מחייב זהירות בנח"ש עם פגיעה גבוהה בשל ירידת לחץ דם, ועל כן גם מומלץ להתחיל במינונים נמוכים יותר (6).
דיסרפלקסיה אוטונומית AD ((Autonomic Dysreflexia
זה מצב מסכן חיים בנח"ש עם פגיעה מעל גובה D6, שנובע מהפגיעה האוטונומית באנשים אלו. התופעה מתבטאת בעליית לחץ דם לערכים גבוהים מאוד וסימניה כוללים אודם בפנים, כאב ראש, גודש באף ואף הפרעות בראייה. סימפטומים אלו דומים לתופעות הלוואי האפשריות של חוסמי PDE5 (אם כי התרופה עצמה אינה מגבירה הסיכון להופעת (AD וניתן לבדוק לחץ דם כדי לשלול AD. יש לדון על כך עם נח"ש בקבוצת סיכון.
ב. הזרקות ICI (Intra Cavernosal Injection)
השימוש בהזרקות רווח מאוד טרם כניסת התרופות האוראליות לזירה עם הצלחה מרובה, וגם כיום מקומו עדיין נרחב. נעשה שימוש בחומרים וזו-אקטיביים, כמו פרוסטגלנדין 1E (Alprostadil) לבד או בשילוב עם פפברין ופנטולאמין, שגורמים להרפיית כלי הדם בפין. בשל הפגיעה התחושתית השימוש מחייב הדרכה מדוקדקת, זהירות יתר של המזריק ובדיקה ויזואלית של אזור ההזרקה. בנפגעים עם פגיעה מסוג UMN נדרשים מינונים נמוכים משמעותית לעומת אוכלוסיה בריאה ולעומת נח"ש עם LMN. במידת הצורך עוברת בת הזוג או המלווה הדרכה לביצוע ההזרקה בקרב אלו עם תפקוד ידני פגוע.
ג. מכשיר ואקום
אפשרות מכנית להשגת זקפה, שמתאימה לאלו שאינם יכולים לקחת תרופות או להזריק. השימוש במכשיר ואקום מחייב תפקוד ידני טוב והדרכה מתאימה. בטטרפלגים לעתים יש צורך בהדרכת בת הזוג כדי להשיג תוצאות טובות.
ד. תותבים
השתלת תותבים בקרב נח"ש פחתה באופן משמעותי עת נכנסו התרופות לשימוש, ואפשר לשקול פתרון זה רק לאחר כישלון כל הטיפולים השמרניים יותר.

שפיכה (Ejaculation)
השפיכה בדרך כלל נפגעת כאשר נפגעים עצבים הקשורים במנגנון מורכב זה. היכולת לשפוך נשלטת על ידי עצבים מחלקו התחתון של חוט השדרה, מהסגמנטים T12 עד L2 (איזור סימפתטי) ו-S2-4 (אזור פרה-סימפתטי).
יכולת השפיכה תלויה באופן בולט בגובה וחומרת הפגיעה כמוצג בטבלה 3. בחלק מנח"ש שאינם שופכים תיתכן שפיכה רטרוגרדית (7).
בשל הפגיעה העצבית מעטים נח"ש שמגיעים לאורגזמה כפי שחוו טרם פציעתם, אם כי חלקם מדווחים על תחושה עילאית ללא פורקן המכונה פארא-אורגזמה (Paraorgasm). בחלקם נצפתה עלייה בספסטיות בסמוך לשפיכה.

פריון
הפגיעה בפריון בקרב נח"ש נובעת בשל הקושי לשפוך בכלל ובעת יחסי מין בפרט, אך גם בשל איכות זרע ירודה (7). בדרך כלל כמות הזרע תקינה, אך קיימת פגיעה בתנועתיות ובמורפולוגיה. קיימות סיבות אפשריות לפגיעה באיכות הזרע, כגון: זיהומים בדרכי השתן, טמפרטורה גבוהה בשק האשכים (בשל הישיבה הממושכת), שימוש בתרופות, צנתורים ועוד. עם זאת, לא נמצא קשר לגובה ולחומרת הפגיעה, למשך הזמן שחלף מאז הפציעה או לתדירות השפיכה (10-7). קיימים מספר פתרונות לאלו שמעוניינים בפריון:
PVS א(Penile Vibratory Stimulation)
השיטה המועדפת, בשל היותה קלה, בלתי פולשנית וזולה משמעותית. בשיטה זו מוצמד ויברטור ייחודי, שפותח במיוחד לצרכים אלו, אל הפרנולום ע"י הנח"ש עצמו ומופק רפלקס השפיכה. כדי לגרום לרפלקס השפיכה בנח"ש יש צורך בשילוב מתאים של תדירות ואמפליטודה של הוויברטור. השיטה מתאימה לנפגעים עם פגיעה מסוג UMN מעל גובה D10. האדם עובר הדרכה במסגרת המרפאה ומתנסה בשימוש במכשיר בביתו ובסביבתו הטבעית. לפי עבודות עדכניות קרוב ל-80% מנח"ש עם פגיעה מתאימה יגיעו לשפיכה עם איכות זרע טובה. אם מושגת שפיכה, הם משלבים את השימוש ב-PVS הן בחיי המין שלהם והן לצורך הפקת זרע לצרכי פריון (11). הזרע המושג תוך שימוש בשיטה זו הוא בעל איכות טובה יותר באופן משמעותי לעומת שיטות אחרות, ולרוב השפיכה מלווה בתחושה נעימה עד אורגזמית (8).
שימוש בזרע
בנח"ש שמגיעים לשפיכה רטרוגרדית, ניתן להשתמש בזרע המופק באוננות רגילה לאחר צנתור שלפוחית השתן והוצאתו משם.
RPEא (Rectal Probe Electro-Ejaculation )
שיטה זו נשמרת לאותם מקרים שבהם PVS אינו מתאים או לא פעל, ובאמצעותה מוחדרת אלקטרודה (Probe) לרקטום באמצעותה ניתן גירוי חשמלי מבוקר, שגורם לשפיכה. בנפגעים עם פגיעה לא מלאה יש לערוך פרוצדורה זו בהרדמה מלאה בשל הכאב העז הנגרם מהזרם החשמלי (9).
אם השיטות הנ"ל נכשלות, ניתן להוציא זרע ישירות מהאשך בכירורגיה זעיר פולשנית. בזרע שמופק באמצעות השיטות השונות ניתן לעשות שימוש להפריה על פי איכותו. ע"פ צורך ניתן לערוך הפריה מלאכותית תוך שימוש בטכניקות מתקדמות.
למרות שזקפה, שפיכה ואורגזמה נפגעים בנח"ש, החשק המיני נשאר תקין לגמרי וגם ההנאה ממין. כדי לשפר את ההנאה והיכולת יש להתייחס למרכיבים הפיזיים ע"י מתן פתרונות טכניים או תרופתיים, אך חשוב במקביל להתייחס לגורמים רגשיים, פסיכו-סקסואליים וזוגיים, כפי שיפורט בהמשך.

תפקוד מיני של נח"ש נשים
הפגיעה בתפקוד המיני של נשים עם נח"ש, בדומה לגבר עם פגיעה דומה, מושפעת מגובה ומחומרת הפגיעה (14-12), כך גם יכולת הסיכוך נפגעת בנשים עם פגיעה C-LMN, אך בדומה לזקפת הגבר, יכולה להיות מופקת ע"י רפלקס באלו עם פגיעה מסוג UMN. בנשים שאינן מסככות ניתן להשתמש בחומרי סיכוך וגינאליים, והמגוון הקיים רחב.
תופעות פיזיולוגיות הקשורות בעוררות גבוהה, כגון: עליית קצב נשימה, דופק ולחץ דם, וכן גודש בדגדגן ובפות קיימות גם אצל נשים עם נח"ש. הן יכולות להגיע לאורגזמה אם הפגיעה אינה מליאה ונשאר עצבוב גניטאלי כלשהו. לנשים קל יותר להגיע לפארא-אורגזמה (Paraorgasm) בשל יכולתן הרגשית לנצל אזורים ארוגניים בחלקים שלא נפגעו (14-12).
המחזור החודשי בד"כ חוזר חודשים ספורים לאחר הפציעה. כניסה להיריון אפשרית ללא סיוע, ורוב הנשים אף יולדות בלידה וגינאלית רגילה. כמות הסיבוכים בתקופת ההיריון רבה יותר, כולל לידה מוקדמת, ודיסרפלקסיה אוטונומית (עליית לחץ דם, הזעה, צמרמורות, כאב ראש) בעת הלידה בנשים עם פגיעה מעל גובה D6. חשוב מעקב סדיר בתקופה ההיריון והלידה.
יש לשקול היטב שימוש בגלולות למניעת היריון ולבצע מעקב יעיל, שכן שימוש בגלולות מגביר את הסיכון להופעת קרישים ונח"ש נשים מראש נמצאות בקבוצת סיכון מבחינה זאת, בשל השיתוק והסטאזיס בגפיים התחתונות. גם שימוש בהתקן תוך רחמי עשוי להיות בעייתי בשל אובדן התחושה באגן והאפשרות שסיבוכים לא יזוהו מספיק מוקדם. שימוש בדיאפרגמה וספרמיצידים עשוי להיות קשה לטטרפלגיות, שיוכלו לצורך זה להיעזר בבן הזוג. חשובה ביקורת שנתית, כולל PAP, בדיקה גינקולוגית ובדיקת שד. חשוב לבצע זאת במסגרת מרפאה ייעודית, שבה צוות המכיר את הנכות ושמכילה ציוד מתאים, לדוגמה: מיטה גינקולוגית רחבה יותר עם אפשרות להעלאה והורדה, דבר שמקל על מעבר האישה אליה מכיסא הגלגלים (13).
הפגיעה הפיזית בתפקוד מיני של נשים נח"ש דרמטית פחות מזו של גברים, אך הפגיעה הרגשית בשני המינים קשה, מבחינת דימוי עצמי (גברי ונשי), דימוי גוף, ביטחון ועוד גורמים שמשפיעים על ההתנהגות המינית (11), כפי שיפורט בהמשך.

עקרונות השיקום המיני בנח"ש

כאמור, מיניות בהגדרתה הרחבה, היא חלק חשוב בתהליך השיקום, בשל הקשר ההדוק שלה למכלול מרכיבים רב, כגון: הערכה עצמית, תדמית גוף, קשר בין-אישי ומוטיבציה. מבחר גורמים הקשורים לפגיעת חוט שדרה עשויים להשפיע באופן ישיר ועקיף על התפקוד המיני (טבלה 2). לגבי הגורמים הפסיכולוגיים קיימים חילוקי דעות מה הסיבה ומה התוצאה. לדוגמה: פחד וחשש עשויים להיגרם מהנכות עצמה, אך גם לגרום להפרעת תפקוד מיני (חשש מתפקוד כושל, מדחייה או מבגידה) (11).
המטרות העיקריות של שיקום מיני בנח"ש הן מתן מידע נכון להערכת הפוטנציאל המיני הקיים תוך הכוונה והדרכה, העלאת ביטחון עצמי והיטמעות בחברה של המטופל ובן/בת זוגו, השגת מקסימום תפקוד תקין, שיפור באיכות החיים, הפחתת רמת החרדה של המטופל ובת/בן זוגו, מתן שליטה עצמית ופריון. מובן שהצלחת השיקום נמדדת בין השאר בשיפור התפקוד האובייקטיבי, אולם לא פחות חשובה תחושת הסיפוק הסובייקטיבית של הפונים, והיא לא תמיד קשורה באופן ישיר לשיפור האובייקטיבי. יש מקרים שבאופן אובייקטיבי לא חלה בהם הטבה, אך בזכות השינויים בתקשורת הזוגית, בשיפור הדימוי העצמי הגברי או הנשי, החוויה של המפגש המיני מסתיימת בתחושת סיפוק רבה יותר (11).
הסיבות לקושי בהערכת התפקוד המיני נובעות ממבוכה וחשש, מודעות נמוכה של המטופל ליכולתו המינית והפוטנציאל השיקומי, בעיות תפקודיות נוספות, חוסר תחושה גניטאלית, דעות קדומות ובורות ומיעוט הסברתי.
התחומים שבהם עוסק השיקום המיני הוגדרו בהרחבה ע"י ברקמן (Berkman) (51):
תפיסת האני המיני
המערכת הרפואית מתעלמת ממגדרם של המטפלים בבחינת "לא משנה אם אתה רופא או רופאה - הפרוצדורה הרפואית היא זהה". זה משנה מי נותן את השירות ומי מקבל אותו, גם לנותן השירות וגם למקבל. החדרת קתטר לאישה על יד גבר או על ידי אישה משנה גם למחדיר וגם לנחדרת. אם לא ניתנת התייחסות מספקת לזהות המגדרית בתהליך השיקום, אנו פוגעים בתהליך, כי הרי איננו משקמים אדם ללא הזהות המגדרית שלו/ה. אנו משקמים גברים להיות גברים ונשים להיות נשים.
דחף מיני וחשק
אנו בודקים מה היה המצב לפני הפגיעה וכיצד הוא השתנה אחריה. כיוון השינוי לא בהכרח מלמד על חומרת הבעיה, כי לפעמים אנשים מגיבים בפעילות יתר מאותה רמת חרדה היכולה לשתק אחרים.
תפקוד מיני גניטלי
כפי שפורט לעיל, כולל אבחון נוירולוגי, וסקולרי ופרופיל הורמונלי והתייחסות למרכיבים כמו עוררות, שפיכה ואורגזמה.
מיומנויות חברתיות
נושא מוזנח אך חשוב מבחינת היותו בלם מפני חזרתו של הנכה לפעילות חברתית מינית. תקשורת לא מילולית נפגעת לעתים רבות בעקבות הנכות אם באופן ישיר - כי איננו יכולים לעשות תנועות וג'סטות שהיינו רגילים קודם - או באופן עקיף - כי איננו מרגישים בטוחים להשתמש בהן, כי אנחנו חוששים להידחות. ללא מיומנויות אלו אדם אינו יכול ליצור קשרים, לחזר, להיענות לחיזור וליצור קשרים אינטימיים.
מערכת יחסים אינטימית וסיפוק
המסוגלות שלנו ליזום ולקדם מערכות יחסים משמשת בסיס להעזה שלנו להחליף מערכות יחסים לא מתאימות במתאימות יותר. קשה לשקם אדם שלצדו/ה בן/ת זוג שבשבילם המשתקם לעולם לא יהיה בן הזוג שאותו בחרו, לעולם הוא לא יענה על הציפיות - זו עמדה מסרסת שיכולה להשבית את תהליך השיקום. לכן, יש לאפשר למשתקם ובן/ת זוגו לבחור מחדש את בני זוגם.

סיכום
כאשר מדובר בשיקום מיני ובהסתגלות מינית, הרי ברור שלכל נח"ש יכולת לפעילות מינית ואותה יש לפתח. יש מקום להתערב ולנסות לשפר את שביעות הרצון מהתפקוד המיני על ידי מתן טיפול מתאים והתייחסות אל כל מרכיבי התפקוד המיני. מעבר להתייחסות לבעיות פיזיות מדובר גם במטופלים שמיומנויותיהם החברתיות נהרסו לחלוטין עקב הנכות. בחלק מהמקרים מדובר בדימוי עצמי ומגדרי מיני שנהרס, ובמקרים אחרים מדובר בנכות נפשית, המצריכה טיפול זוגי משפחתי.
לעתים רבות נח"ש חוששים לפנות לטיפול בשל מבוכה או חוסר מודעות הן מצד המטופל והן מצד המטפל. למטרה זו הוקמה "דלת פתוחה - רעות" בשיתוף האגודה הישראלית לתכנון המשפחה ומרכז רפואי רעות, במסגרתה נח"ש ובעלי נכויות פיזיות אחרות יכולים לקבל ללא תשלום וללא צורך בהפניה מגורם ביטוחי כלשהו מידע וייעוץ בנושאי מיניות ונכות. נשים יכולות לעבור בדיקה גינקולוגית במרפאה נגישה הן פיזית והן מבחינת כוח האדם שבה. השירות הראשוני ניתן באמצעות טלפון ואינטרנט, דבר שמסייע להתגבר על מחסום המבוכה. טלפון: 03-5371003. קישור: www.opendoor.org.il.
קל להבין ששיקום מיני אינו מסתפק בשיקומם של הפין והנרתיק. ברור על כן שמרפאות לטיפול ולשיקום מיני צריכות לכלול בתוכן צוות רב מקצועי מתחומי הרפואה והטיפול הפסיכו-סקסואלי, כולל רופא/ה, מטפל/ת מינית המתמחה בשיקום מיני (סקסולוג/ית), פסיכולוג/ית שיקומית, אח/ות ועוד, זאת כדי לטפל בהיבטים השונים של הפגיעה, הן הגופני והן הפסיכו-סקסואלי (11).

References
1. Ditunno JF Jr, Formal CS. Chronic spinal cord injury. NEJM 1994;24;330(8):550-556
2. Furlan JC, Fehlings MG, Tator CH, et al. Motor and sensory assessment of patients in clinical trials for pharmacological therapy of acute spinal cord injury: psychometric properties of the ASIA Standards. J Neurotrauma. 2008;25(11):1273-1301
3. Abramson CE, McBride KE, Konnyu KJ, et al; SCIRE Research Team. Sexual health outcome measures for individuals with a spinal cord injury: a systematic review. Spinal Cord 2008;46(5):320-324
4. Deforge D, Blackmer J, Garritty C, et al. Male erectile dysfunction following spinal cord injury: a systematic review. Spinal Cord 2006;44(8):465-473
5. Sipski ML. Sexual functioning in the spinal cord injured. Int J Impot Res 1998;10(Suppl 2):128-130, Discussion 138-140
6. Derry F, Hultling C, Seftel AD, et al. Efficacy and safety of sildenafil citrate (Viagra) in men with erectile dysfunction and spinal cord injury: a review. Urology 2002;60(2 Suppl 2):49-57
7. Patki P, Woodhouse J, Hamid R, et al. Effects of spinal cord injury on semen parameters. J Spinal Cord Med 2008;31(1):27-32
8. Brown DJ, Hill ST, Baker HW. Male fertility and sexual function after spinal cord injury. Prog Brain Res 2006;152:427-439
9. Heruti RJ, Katz H, Menashe Y, et al. Treatment of male infertility due to spinal cord injury using rectal probe electroejaculation: the Israeli experience. Spinal Cord. 2001;39(3):168-175
10. Linsenmeyer TA. Sexual function and infertility following spinal cord injury. Phys Med Rehabil Clin N Am 2000;11(1):141-156
11. Stiens SA, Heruti RJ, Aloni R, et al. Sexual expression, Intimacy, and Reproduction: Methods for interdisciplinary Romantic Enablement. In: Physical Medicine and Rehabilitation Secrets (Third edition). O'Young, Young, Stiens (Editors). Elsevier edition 2007
12. Sipski ML, Arenas A. Female sexual function after spinal cord injury. Prog Brain Res 2006;152:441-447
13. Forsythe E, Horsewell JE. Sexual rehabilitation of women with a spinal cord injury. Spinal Cord 2006;44(4):234-241
14. Whipple B, Komisaruk BR. Sexuality and women with complete spinal cord injury. Spinal Cord 1997;35(3):136-138
15. Berkman, et al. Sexual adjustment of spinal cord injured veterans living in the community. Arch phys Med Rehabil 1978;59:29-33

תגובות:



דף ראשי | כינוסים רפואיים | כתבי עת רפואיים | חיפוש תרופות | תנאי שימוש | אודות מדיקל מדיה | צור קשר | קוסמטיקה ואסתטיקה רפואית | קוסמטיקה רפואית
המידע המופיע באתר זה מיועד לצוות רפואי בלבד. המידע באתר אינו מהווה בשום אופן ייעוץ רפואי ו\או משפטי.
שימוש או צפייה באתר זה מעידים על הסכמתך לתנאי השימוש. לצפייה בתנאי השימוש לחץ\' כאן
Powered by Medical Media Ltd.
כל הזכויות שמורות לי.ש. מדיקל מדיה בע"מ ©