שלום אורח, התחבר לאתר!, שכחת את הסיסמה?
  דוא"ל:
סיסמה:
טופס רישום לאתר | הוסף למועדפים | קבע כדף הבית
WWW.MedicalMedia.co.il
אודות אינדקס קישורים עדכוני רישום חיפוש תרופות כתבי עת כינוסים דף ראשי
yoman.co.il - תוכנה לזימון תורים
Medical Search Engine
Skip Navigation Linksראשי > רשימת כתבי עת > ספר סרטן - גליון מס' 1 > פרק 9 שליטה בכאב
| גיליון מס' 1 .No
צור קשר
חברי מערכת
רשימת גליונות קודמים
שער הגליון
חלק I הסרטן: האבחון, המידע והטיפול
פרק 9 שליטה בכאב


ונדי רובינס M.D Wendye Robbins ארנסט ה. רוזנבאום M.D Ernest H.Rosenbaum איזדורה ר. רוזנבאום M.A Isadora R. Rosenbaum

“הכאב הוא אדון נורא יותר של המין האנושי מאשר המוות בכבודו ובעצמו" - אלברט שוויצר  

בקשו מכל קבוצה של חולי סרטן לתאר מהו הפחד הגדול ביותר שלהם. הסיכוי הוא שכולם יאמרו, "כאב וסבל - לא המוות". זוהי תגובה הגיונית למדי. הכאב מפחיד ומתיש. הוא מוביל לדיכאון, חוסר תיאבון, שינה טרופה, רוגז ותחושת בדידות. תגובות אלו עלולות לגרום למתח ביחסים בתוך המשפחה ועם החברים ולגרום לכרסום ברצון לחיות.
כאב יכול לצוץ בכל עת במהלך מחלת הסרטן - בעת האבחון, במהלך טיפול מוצלח שיביא לנסיגה ובשלב הסופני של המחלה. ניתן לשלוט ב-90-95 אחוז מבעיות הכאב. אף על פי כן, חולי סרטן רבים לא מקבלים טיפול מתאים להקלה על הכאבים. מדוע?
אחד המכשולים העומדים בדרכם של המטפלים בכאבים ובדרכם של מקבלי תרופות הוא העובדה ששוררת אי הבנה נרחבת בכל הקשור להשפעות של תרופות להקלה על כאבים, שיש תקשורת לקויה בין המטופלים ובין ומטפלים ושקיים צורך הולך וגובר למודעות הן בקרב המטופלים והן בקרב מטפלים לסיבות של סוגי כאב שונים ולטיפולים השכיחים בכאב. במהלך הפיתוח של תוכניות אישיות להקלה על כאבים, המטופלים והמטפלים כאחד צריכים לוודא שהם מאוד מעודכנים בכל הקשור לאפשרויות השונות להקלה על כאבים על ידי התייעצות עם מומחים לכאב ולטיפול פוליטיבי. חשוב לוודא שהם מקבלים את כל ההבהרות הנוגעות למיתוסים הסובבים את התרופות משככות הכאבים. קיים מגוון גדול של טיפולים תרופתיים ולא תרופתיים המיועדים לשכך כאב.  זכותו של כל חולה לדרוש שכוך כאב מיטבי, חובתו של כל רופא לעשות זאת.

אי הבנות שכיחות הנוגעות לשימוש בתרופות לשיכוך כאבים (Opioids)           

בעבר, הפיקו חומרים משככי כאבים מצמח הפרג. למרות שהידוע ביותר בקבוצה זו הוא המורפיום, הצליחו להפיק באופן כימי מולקולות רבות דומות (כגון: Oxycodone ,Hydromorphone     Fentanyl ,Hydrocodone ,Methadone) כדי לקבל השפעות דומות לאלה של המורפיום. לרוע המזל, אנשים רבים מאמינים במיתוסים שונים הנוגעים לשימוש בתרופות משככות כאבים. זו הסיבה שהם נמנעים מלקיחה של תרופות אלה או לוקחים מינונים לא מספיקים.

חמישה מיתוסים על התרופות לשיכוך כאבים        

מיתוס 1: יש לתת את התרופות לשיכוך כאבים רק כאמצעי אחרון ורק למי שחולה בצורה אנושה או עומד למות.. לא נכון! התרופות לשיכוך כאבים הן אפקטיביות בכל שלב של המחלה כאשר יש כאבים חריפים שמצריכים תרופות חזקות.
מיתוס 2: יש לתת תרופות שכוך כאב רק לפי הצורך. לא נכון! יש לתת תרופות משככות כאבים באופן קבוע סביב השעון, זאת כדי ליצור רמת תרופה משככת כאב קבועה בדם.
מיתוס 3: השימוש במשככי כאבים מביא להתמכרות. התמכרות היא צורך כפייתי ליטול חומר מסוים למרות הסיכוי שזה יביא לנזק. התרופות לשיכוך כאבים בהן משתמשים לשליטה בכאב בקרב מטופלים שחולים בסרטן לא פועלות בצורה זו. המטופלים לא הופכים למכורים לסם ואף לא מתחילים להשתמש בסמים שנמכרים ברחוב. הם גם לא עושים שימוש לרעה במרשמים שהם מקבלים. אולם, בקרב מטופלים עלולה להיווצר תלות במשכך הכאבים אם הוא נלקח לאורך זמן. כאשר המטופלים מגיעים לטיפול לאחר הטיפולים הכימותרפיים הם יכולים להקטין את המינון בצורה הדרגתית כדי להימנע מתסמינים של נסיגה.
מיתוס 4: אנשים שנוטלים תרופות לשיכוך כאבים מתרגלים לתרופה ועליהם להגדיל את המינונים כל הזמן כדי שהתרופה תשפיע. הסבילות לתרופה איננה מתפתחת בבת אחת ונדירה. אולם אם נותנים את משכך הכאבים בצורה נכונה, התרופה תהיה בטוחה למטופל גם במינונים גבוהים מאוד.
מיתוס 5: התרופות לשיכוך כאבים הן מסוכנות שכן הן מקשות על הנשימה של המטופל/גורמות לדיכוי נשימתי.
המורפיום ותרופות אחרות לשיכוך כאבים אינן נחשבות לתרופות מדכאי נשימה בקרב חולי סרטן. ראוי לציין כי מתחילים במינונים נמוכים ועולים בהדרגה במינון.
מיתוס 6: מטופלים צריכים לקבל את התרופה לשיכוך כאבים על ידי הזרקה שכן תרופות אלה לא נספגות כאשר הן נלקחות דרך הפה. רוב התרופות נספגות היטב כאשר הן נלקחות דרך הפה. אולם, בגלל שחלק ניכר מהתרופה הולך לאיבוד כי הוא מופנה לרקמות שאינן רקמות היעד, המינון של התרופות שנלקחות דרך הפה הוא גדול פי שלוש מהמינון שניתן על ידי זריקה לשריר או על ידי אינפוזיה.         

תקשורת בין מטופלים ומטפלים

תקשורת טובה בין המטופלים ובין מטפלים היא חיונית כדי להביא להקלה מרבית על הכאבים. כאשר התקשורת אינה טובה האשמה נעוצה באחד מהצדדים או בשניהם כאחד. ההתנהגות של המטופלים היא תערובת של הניסיון הנוכחי שלהם עם הכאב או ניסיון עבר, רקע תרבותי ודתי, ההתנהגות של המשפחה והחברים, הערכים ומנגנוני ההתמודדות האישיים שלהם. כתוצאה מהשפעות אלה אנשים רבים חשים שהם צריכים להיות מסוגלים לסבול את הכאב ולכן הם מתביישים לדבר על הסבל שלהם עם הרופא. הם לא רוצים להיתפס כחלשים ולכן הם לא מקבלים טיפול מספיק לשליטה בכאב. תחושת הכאב אינה מעידה על חולשה!!!
סיבה נוספת לתקשורת לקויה בין המטופלים והמטפלים היא שלכאב יש אוצר מילים משלו וזה מקשה על אנשים רבים לתאר במדויק את האיכות של הכאב, את המרקם שלו ואת העוצמה שלו. האם הוא חד? קהה? מחשמל? לא סדיר? יתר על כן, האדם אינו זוכר את הכאב במדויק. בין גלי הכאב אנשים אינם זוכרים בדיוק מה הייתה עוצמת הכאב ופרטים אחרים עליו. מה שגורם לבעיה להיות מורכבת יותר היא העובדה שמטפלים רבים אינם מנוסים דיים בקבלת מידע קריטי מהמטופלים שלהם.
לדוגמה, הכאב יכול להיות סומטי (מתחיל ברקמות, בעצמות או באיברים), הוא יכול להיות נוירופטי (נובע מנזק לעצבים או מלחץ עליהם) או הוא יכול להיות שילוב של השניים. המטופלים מתארים כאב סומטי ככאב "קהה, מכאיב ומקומי" כאשר המקור לכאב הוא עצם שבורה שקשורה לגידול, וכאשר מקורו של הכאב הוא חסימה במעיים או בצינורית השתן מתארים אותו כ "עווית ומפוזר".
את הכאב הנוירופטי מתארים כ"חד, צורב, מחשמל, נימול".  תחושות אילו הן אופייניות לאזורים בגוף לפי פיזור העצבים שנגרם להם נזק הן ממערכת העצבים ההיקפית והן ממערכת העצבים המרכזית. נזק כזה יכול להיווצר על ידי גידול שהתפשט. לדוגמה, חולה בסרטן המעי הגס עלול לחוש כאב באגן הירכיים במקום בו נמצאים העצבים שמובילים לרגלים ולאגן הירכיים. מקור אחר של כאב הוא לחץ על העצבים כפי שקורה כאשר יש גידול בעמוד השדרה שלוחץ על העצבים שמובילים לידיים ולרגליים. סוגים אחרים של אי תפקוד נוירופטי הם רגישות יתר של העור, תגובה מוגזמת וכואבת לגירוי של העצבים, אפילו נגיעה פשוטה, ולעיתים  שינויים מוטוריים כגון חולשה או ניוון של קבוצת שרירים. התערבות כירורגית, כימותרפיה והקרנות יכולות לגרום לתופעות לוואי זמניות שמתבטאות בכאב ואי נוחות סומטיים ו/או נוירופתיים.

אמצעים מתקדמים להקלה על הכאב

כאשר הרופאים ממליצים על אמצעים להקלה על כאבים הם משתמשים בהנחיות שנקבעו על ידי ארגון הבריאות העולמי שכוללות טיפולים סטנדרטיים בכאב מתון, בינוני וחזק. הטיפול מלווה לפעמים, בתרופות מסייעות. כאשר אמצעים סטנדרטיים אלה אינם מספיקים, הרופא יכול לנסות אמצעים נוספים או התערבות ישירה. בנוסף, גם המטופלים יכולים לנסות מתודולוגיות שרותמות את המוח ואת הרגשות להפחתת הלחץ שמקרין כאב.
כאב הינה תחושה סובייקטיבית ולכן ניתנת למדידה, אלא רק על ידי החולה בעצמו. כך מוצג לחולה סרגל דמיוני כש-0 מציין חוסר מוחלט של כאב ו-10 מציין כאב בלתי נסבל.
הנחיות ארגון הבריאות העולמי
ארגון הבריאות העולמי יצרו "סולם כאב" בדרגות מאחד עד עשר כדי לעזור לרופאים בהערכת עוצמתו. המטרה היא לשמור שעוצמת הכאב לא תעלה על ארבע על ידי הערכה מחדש של גורמי הכאב ומידת האפקטיביות של האמצעים להקלה על הכאב. ה"אפקטיביות" דורשת שיהיה איזון בין הגדלת המינון ועוצמת התרופה הניתנת למטופל ובין תופעות לוואי כגון הזיות, בלבול, עצירות, בחילות או הקאות, אלרגיות או פריחה בעור.      
אמצעים ראשוניים להקלה על הכאב
התרופות הבאות מומלצות לרמות שונות של כאב על פי "סולם הכאב":
(1-4) כאב קל: תרופות לא נרקוטיות כגון אדוויל, אצטאמינופן (Acetaminophen) שידועה בשם אקמול, או תרופות אחרות שדומות לאדוויל שידועות כ-NSAID (אנטי-דלקתיות לא סטרואידיות).
(5-7) כאב מתון: שילוב של תרופות NSAID ותרופות נרקוטיות חלשות, כגון קודאין, הידרוקודון, אוקסיקודון (Oxycodone Hydrocodone), פרקוסט (Percocet), פרקודן (Percodan) או פרופוקסיפן (Propoxyphene) - אלגוליזין פורטה.
(8-10) כאב חזק: תרופות משככות כאבים, כגון מורפיום, אוקסיקודן, פנטניל (Fentanyl) או מתדון בשילוב עם תרופות NSAID או אחרות.

תרופות מסייעות

אם התרופות הרשומות לעיל אינן מביאות לתוצאות המקוות, ניתן להשתמש בתרופות נוספות שמכילות חומרים אופיאטיים או חומרים אחרים בהתאם למקרה, לפי המלצות של ארגון  הבריאות העולמי. במקרים של כאב קל או מתון שבהם האקמול (עם או בלי קודאין) או האיבופרופן לא הצליחו להקל את הכאב, תרופות מסייעות יכולות לעזור. בצורה דומה, לכאב שאינו מגיב לתרופות שמופקות מצמח הפרג ניתן, כפי שמצאו הרופאים, לתת תרופות מסייעות, כגון סטרואידים, תרופות נגד עוויתות ונגד דיכאון, אנטי היסטמינים ותרופות הרגעה. תרופות מסייעות אלה עוזרות להקלת הכאב אף שאינן מתויגות כתרופות לשיכוך כאבים.      
להלן מספר דוגמאות לתרופות מסייעות.
השימוש בסטרואידים יכול להפחית כאב. הסטרואידים יכולים להועיל במקרה של חוסר תיאבון ולהפחית מהבחילות שנובעות מהטיפולים הכימותרפיים ויכולים לעזור לחולים שיש להם גרורות בעצמות, בעמוד השדרה, במוח ובכבד על ידי הורדת הבצקת והכאב. סטרואידים יעילים גם בכאבים ממקור עצבי.
תרופת טריציקליות נגד דיכאון, אמיטריפתילין (Amitriptyline) ונורטריפטילין (Nortriptylline) יכולות להפחית את הכאב כאשר יש גרורות בעצמות ובכבד ולהפחית מחומרת כאבי הראש שנובעים מהסרטן ובעיקר לשכך כאב ממקור עצבי.
ניתן להשתמש בכמה תרופות סלקטיביות שמעכבות את הספיגה מחדש של הסרוטונין (SSRI), כגון: אפקסור (Effexor) שעוזר לשלוט בדיכאון ובכאב במקום הטריציקליקם (Tricyclics). לתרופות ה-SSRI יש פחות תופעות לוואי.
גם תרופות נגד פרכוסים, כגון: קרבמזפין (Carbamazepine) שמצויה בשם טגרטול (Tegretol), פניטואין (Phenytoin) שידועה בשם דילנטין (Dilantin) וגבפנטין (Gabapentin) שידועה בשם (Neurontin) יכולות למלא תפקיד בהקלת כאבים. קרבמזפין עוזר למטופלים שסובלים מ-Diabetic Neuropathy או מ-Cancer Neuritis. גבפנטין (Gabapentin) יקל את הכאבים  ויעזור למטופל לחזור לשגרת שינה נורמלית.
הבנזודיאזפינים (Benzodiazepines) - דיאזפם (Diazepam), הידועה בשם ואליום ולוראזפם (Lorazepam) הידועה בשם אטיבן, מפחיתים חרדות בקרב מטופלים חולי סרטן.
הקרנות יעילות בטיפול בכאב מקומי בייחוד בכאבי עצמות. לעתים קרובות נדרשים בין חמישה לשמונה טיפולים כדי לקבל תוצאות מהירות ולהרבה אנשים תוצאות לטווח רחוק.

אפשרויות אחרות להקלת כאבים

בפני אותם 5-10 אחוזים של המטופלים שאינם מקבלים טיפול הולם נגד הכאבים לפי הנחיות ארגון הבריאות העולמי, עומדות אפשרויות אחרות. מומחים לכאב יכולים למנוע את הגעת גירוי  הכאב למערכת העצבים המרכזית. הם עושים זאת על ידי השתלת חסמי עצבים בעזרת הרדמה מקומית של נובוקאין או קסילוקיין, על ידי חומרים שהורסים את העצבים, על ידי מתן תרופות משככות כאבים ותרופות אחרות בצורה תת-עורית או על ידי החדרתן לעמוד השדרה, או שימוש בהרדמה מקומית בעמוד השדרה. גם גירוי עצבי תת-עורי על ידי חשמל (TENS) וגירוי אולטרה-סוני הם אפקטיביים.
אנשים רבים מוצאים  הקלה לכאבים בעזרת אקופונקטורה, לחיצות ורטיות חמות או קרות. פעילות גופנית עוזרת לשמירה על הכוח ועל הגמישות וזה משנה את תאי השריר כך שהם פחות רגישים לכאב.

לרתום את המוח ואת הרגשות למאבק נגד הכאב         

חרדות, פחד ובדידות מגבירים את הלחץ ומעצימים את חוויית הכאב. על כן, כל דרך שתימצא להגביל את העוצמה של התחושות הללו תקטין את כמות התרופות הדרושה להתגברות על הכאב.  אנשים רבים נעזרו בביופידבק, פסיכותרפיה, ייעוץ משפחתי או האזנה למוזיקה.
ביופידבק מלמד את החולים כיצד להפעיל תהליכים גופניים, כגון פעימות לב או גלי מוח כדי להתגבר על ההשפעה השלילית של הלחץ.
הפסיכותרפיה יכולה לתת למטופלים תובנה וכלים כדי להתמודד עם הכעס, הדיכאון והחרדה.
ייעוץ משפחתי (עם יועץ מקצועי או עם רב) מאפשר לבני המשפחה ולמטופלים לדבר בצורה גלויה על המתחים הכרוכים בחיים עם הסרטן.
האזנה למוזיקה מרוממת את מצב הרוח ומרגיעה, והיא מקילה את הכאב יותר מאשר קולות רקע פשוטים.

סיכום
כדי להגיע לשליטה מלאה על הכאב על המטופלים להסביר לרופא בהרחבה על מהות הכאב ועל  עוצמתו ולהבין שהרופא אינו יכול להבין מה מידת הכאב של המטופל דרך טלפתיה. המטפלים צריכים לחדד את מיומנויות ההערכה שלהם. הן המטפלים והן המטופלים צריכים להיות מעודכנים בכל דרכי הטיפול בכאב, בתופעות הלוואי שלהם ובשימוש שלהם. כדי להתגבר על הכאב בצורה מוצלחת יש להתאים לכל מטופל תוכנית אישית של תרופות, טיפולים מסייעים או אלטרנטיביים וטכניקות להורדת הדחק. על כל המעורבים בתהליך לפקח על התוכניות הללו ולהעריך אותן מחדש כל הזמן.

תגובות:



דף ראשי | כינוסים רפואיים | כתבי עת רפואיים | חיפוש תרופות | תנאי שימוש | אודות מדיקל מדיה | צור קשר | קוסמטיקה ואסתטיקה רפואית | קוסמטיקה רפואית
המידע המופיע באתר זה מיועד לצוות רפואי בלבד. המידע באתר אינו מהווה בשום אופן ייעוץ רפואי ו\או משפטי.
שימוש או צפייה באתר זה מעידים על הסכמתך לתנאי השימוש. לצפייה בתנאי השימוש לחץ\' כאן
Powered by Medical Media Ltd.
כל הזכויות שמורות לי.ש. מדיקל מדיה בע"מ ©