שלום אורח, התחבר לאתר!, שכחת את הסיסמה?
  דוא"ל:
סיסמה:
טופס רישום לאתר | הוסף למועדפים | קבע כדף הבית
WWW.MedicalMedia.co.il
אודות אינדקס קישורים עדכוני רישום חיפוש תרופות כתבי עת כינוסים דף ראשי
yoman.co.il - תוכנה לזימון תורים
Medical Search Engine
Skip Navigation Linksראשי > רשימת כתבי עת > Israeli Journal of Sexual Dysfunction - גליון מס' 1 > תרופות פסיכיאטריות והשפעתן על התפקוד המיני
מאי 2012 May | גיליון מס' 1 .No
צור קשר
חברי מערכת
רשימת גליונות קודמים
שער הגליון

תרופות פסיכיאטריות והשפעתן על התפקוד המיני


פרופ' צבי זמישלני, מנהל המרכז לבריאות הנפש גהה

רוב ההפרעות הפסיכיאטריות ורבות מהתרופות המשמשות לטיפול בהן קשורות להפרעה בתפקוד המיני.תפקוד מיני תקין הוא אחד המרכיבים החשובים לאיכות החיים, התאהבות ושמירה על קשר זוגי מספק. במחקר שפורסם לא מכבר נמצא כי 31% מהגברים ו-43% מהנשים בארצות הברית מתלוננים על הפרעה בתפקוד המיני. (1) למרות חשיבות הנושא ושכיחות ההפרעה רוב הסובלים אינם פונים לרופא הן בגלל תחושת מבוכה והן מפני שאינם רואים זאת כבעיה רפואית. תפקוד מיני תקין תלוי בשילוב של גורמים מרכזיים (נפשיים) והיקפיים (פיזיולוגיים). במאמר זה נדון בעיקר בהפרעות בתפקוד המיני מהזווית הפסיכיאטרית.

המעגל של התגובה המינית הנורמלית בגברים ובנשים כולל ארבעה שלבים: תשוקה (desire), עוררות (excitement), אורגזמה (orgasm) ורגיעה (resolution). הפרעות בתפקוד המיני יכולות להיות באחד מהשלבים האלה או בשילוב של כמה שלבים. ההפרעה השכיחה ביותר בנשים היא ירידה בחשק המיני אשר מדווחת על ידי שליש מהנשים. ההפרעות השכיחות בגברים הן הפרעה בזקפה (בעיקר בגיל המבוגר) ושפיכה מוקדמת (premature ejaculation). ההערכה של הפרעה בתפקוד המיני צריכה לקחת בחשבון את התפקוד המיני הראשוני, ההפרעות הפסיכיאטריות, המחלות הגופניות והתרופות. מודעות לשכיחות ולמנגנון המשוער של ההפרעות בתפקוד המיני בחולים הסובלים מהפרעות פסיכיאטריות תסייע בהתייחסות הרופא המטפל לבעיות המיניות של חולים אלה ותגביר את שיתוף הפעולה של החולה בטיפול ((compliance.

תרופות נוגדות פסיכוזה (Antipsychotics)

מחקרים בחיות ובבני אדם הראו כי המערכת הדופאמינרגית המרכזית מעורבת בכל המרכיבים של ההתנהגות המינית הזכרית: תשוקה (desire), זקפה, שפיכה וסיפוק. תכשירים אגוניסטיים לדופאמין כמו L-DOPA, אפומורפין, אמנטדין, בופרופיון ואמפטמינים תוארו כמעוררי התנהגות מינית, ואילו תכשירים חוסמי דופאמין מרכזי כמו תרופות נוירולפטיות (אנטי-פסיכוטיות) טיפוסיות מדכאים תפקוד מיני בחיות ובבני אדם.
החולים הסובלים מסכיזופרניה (כ-1% מהאוכלוסייה) מועדים לסבול מהפרעות בתפקוד המיני כחלק ממהות המחלה. האישיות הבסיסית הפרימורבידית של חולים אלה היא בדרך כלל סכיזואידית וכוללת קשרים בינאישיים מועטים וחוסר בניסיון מיני. הסימנים ה"שליליים" של המחלה כמו הפרעה ביכולת ההנאה ((anhedonia, הפרעה ברצייה (avolition) ושטיחות רגשית על רקע היפודופאמינרגיה באונה הפרונטלית, פוגעים קשות ביכולת ליהנות מחיי מין. כמו כן יש לחולים אלה קושי ביצירת מערכות יחסים על רקע מצבים פסיכוטיים חוזרים.
חולים בסכיזופרניה מטופלים באופן קבוע בתרופות נוירולפטיות, שמנגנון הפעולה המשותף שלהן הוא חסימת רצפטורים דופאמינרגים פוסט-סינפטיים.
שכיחות ההפרעה בתפקוד המיני בחולים סכיזופרנים המטופלים בתרופות מהדור הראשוןtypical) (neuroleptics היא 60%-30%, קרי, כמחצית מהחולים סובלים מהפרעה משמעותית קבועה בתפקוד המיני. אייזנברג ואח' בדקו חולים סכיזופרנים מטופלים ולא מטופלים ומצאו כי שתי קבוצות החולים דיווחו על שכיחות גבוהה של הפרעה בתפקוד המיני בהשוואה לקבוצת ביקורת. טיפול נוירולפטי בתרופות הטיפיות הגביר הפרעות בזקפה, בשפיכה ובסיפוק. (2)
ניסיונות לטפל בהפרעה המינית באמצעות תכשירים דופאמינרגיים לא הביאו לתוצאה הרצויה. תוספת של L-DOPA עלולה להחמיר פסיכוזה. אפומורפין גורם לבחילות קשות ואינו יעיל דיו. תוספת של אמנטדין 100 מ"ג ליום במחקר פתוח הביאה לשיפור מסוים בתפקוד המיני, אבל לא מספק מבחינה קלינית.
השימוש בתרופות הנוירולפטיות החדשות (atypical antipsychotics) נועד להפחית את כמות תופעות לוואי בתפקוד המיני. התרופות האטיפיות פועלות בעיקר על הקולטן הסרוטונרגי מסוג 5HT-2a לחסימת קולטנים לדופאמין מסוג D2, ובכך גורמות פחות לעלייה בפרולקטין ולתופעות אקסטרה-פירמידליות.
בקבוצה זו Risperidone גורם להפרעות בתפקוד מיני בשיעורים דומים לתרופות הישנות (הלידול) עקב חסימת הרצפטורים לדופאמין והיפרפרולקטינמיה. גם קלוזפין גורם להפרעות בתפקוד המיני עקב פעילותו האנטיאדרנרגית והאנטיכולינרגית. 24% מהחולים שטופלו בקלוזפין דווחו על הפרעה בזקפה.
לתרופות האטיפיות החדשות Olanzapine (זיפרקסה), Quetiapine (סרוקוול) ו-Ziprasidone (גיאודון) יש יתרון על התרופות הישנות בכך שאינן חוסמות דופאמין בצורה מאסיבית. במדגם גדול של 3,828 חולים הראו דוסנבך ואח' כי החולים שטופלו באולנזפין או ב-Quetiapine חוו באופן משמעותי פחות תופעות לוואי בתפקוד המיני (55.7% ו-60.2%, בהתאמה) מאשר החולים שטופלו בריספרידון (67.8%) או בהלופרידול (71.1%). (3)
בשנים האחרונות מצטברים דיווחים על היעילות של טיפול ב- (Viagra) Sildenafil בהפרעות בתפקוד המיני של חולים סכיזופרנים. מהצגות מקרים ((case reports, case series, ניסיון קליני של פסיכיאטרים בשטח ומעבודה אחת כפולת סמיות (4) עולה כי ויאגרה עשויה להוות טיפול יעיל בחולים פחות לקויים אשר מסוגלים לקיים מערכת יחסים סבירה עם בני זוגם.

בסיכום: הגישה הטיפולית להפרעה בתפקוד המיני בחולה הסכיזופרני תהיה לפי השלבים הבאים:
1. התאמת הטיפול התרופתי למינון היעיל המינימלי.
2. החלפה לנוגדי פסיכוזה אטיפיים: אולנזפין, גיאודון, סרוקוול, קלוזפין.
3. פסיכותרפיה: התערבות זוגית/משפחתית לשיקום היחסים עם בת הזוג.
4. בגברים – תוספת של מעכבי PDE-5 (sildenafil, vardenafil, tadalafil).


תרופות נוגדות דיכאון וחרדה
תרופות נוגדות דיכאון וחרדה נמצאות בשימוש רחב ונרשמות בעיקר על ידי רופא המשפחה. כ-15% מהאוכלוסייה סובלים ממחלת הדיכאון המתבטאת באפיזודות חוזרות של דיכאון תוך פגיעה קשה באיכות החיים ובתפקוד. כ-15% מהאוכלוסייה סובלים מהפרעות חרדה למיניהן עם חפיפה (comorbidity) בין שתי המחלות. כשלשה רבעים מהחולים הסובלים מדיכאון ללא טיפול תרופתי מדווחים על חשק מיני ירוד, הפרעה באורגזמה והפרעה בזקפה. בגברים עם דיכאון חמור (severe) שיעור ההפרעה בזקפה עשוי להגיע ל-90%. (5) עבודות ישנות שבדקו במעבדה את זקפת הלילה (Nocturnal Penile Tumescence - NPT) מצאו בגברים בדיכאון ירידה בנוקשות הפין וכן ירידה במשך זקפת הלילה בשינה. (6)
באחרונה פורסם כי 10% מהאוכלוסייה הבוגרת באירופה מטופלים בתרופות נוגדות דיכאון. הטיפול הוא לרוב ממושך, לתקופה של חודשים עד שנים, ודורש שיתוף פעולה מצד החולה. התרופות המקובלות כיום, הפועלות באופן ייחודי על עיכוב הקליטה החוזרת של הסרוטונין (SSRIs), החליפו בהדרגה את נוגדי הדיכאון הטריציקליים (TCAs). יעילותן לרוב אינה נופלת מזו של התרופות הישנות אולם תופעות הלוואי קלות יותר, בעיקר עקב העדר תופעות הלוואי האנטי-כולינרגיות. אחת מתופעות הלוואי הבולטות של נוגדי הדיכאון היא פגיעה בתפקוד המיני. ההשפעה הבולטת ביותר של נוגדי הדיכאון מקבוצת ה-SSRIs היא עיכוב האורגזמה, אך נפגעות גם התשוקה והעוררות וכתוצאה מכך תחושת הסיפוק מהתפקוד המיני. תופעת לוואי זו משמשת כבסיס לטיפול בשפיכה מוקדמת (premature ejaculation) באמצעות SSRIs.
הערכת השכיחות של ההפרעות בתפקוד המיני כתוצאה מהטיפול התרופתי איננה פשוטה שכן גם הדיכאון עצמו פוגע בתשוקה המינית ובזקפה. הבדלים ניכרים בשכיחות מוצאים בהתאם למתודולוגיה המחקרית שננקטה לזיהוי התופעה. מחקרים מוקדמים התבססו על רישום של תופעות הלוואי באופן סטנדרטי. מחקרים מאוחרים יותר מתבססים על תגובות של החולים שנשאלו באופן ספציפי על הפרעה בתפקוד המיני, ומחקרים נוספים השתמשו בשאלונים מובנים. מטופלים רבים לא דיווחו מעצמם על ההפרעה בתפקוד המיני שכן לא ייחסו אותה לתרופה ולא חשבו שההפרעה היא מעניינו של הרופא המטפל. הערכה טובה של ההפרעה צריכה, לכן, להתבסס על שאלון מובנה הבודק באופן מכוון את השינוי בכל אחד ממרכיבי המעגל המיני, קרי תשוקה, עוררות ואורגזמה, בהשוואה למצב שלפני התחלת הטיפול התרופתי והמצב הבסיסי לאותו הנבדק.
שכיחות גבוהה של הפרעות בתפקוד המיני דווחה גם בטיפול בתרופות הישנות. 30% מהחולים המטופלים בתרופה הטריציקלית Imipramine (טופרניל) ו-40% מהחולים המטופלים במעכב המונואמין-אוקסידזה Phenelzine התלוננו על הפרעה בתפקוד המיני, בהשוואה לשיעור של 6% בפלצבו. Fluoxetine (פרוזק) היה נוגד הדיכאון הראשון מקבוצת ה-SSRIs ועם הכנסתו לשימוש מסחרי דווח על הפרעות בתפקוד המיני בשיעור של 1.9% ( 1994,Desk Reference (Physicians'.
מחקרים מבוקרים אישרו את הרושם הקליני כי שיעור ההפרעות המיניות גבוה בהרבה ומגיע עד 75% מהחולים המטופלים בפרוזק. השיעורים המדווחים לגבי SSRIs אחרים כמו Fluvoxamine (פבוקסיל), Sertraline (לוסטרל), Paroxetine (סרוקסט) ו-Venlafaxine (אפקסור, ויפקס) נעים בין 26% ל-78% בהתאם למתודולוגיה המחקרית.
עבודות מהשנים האחרונות בדקו את ההפרעה בתפקוד המיני כתוצאה מתרופות נוגדות דיכאון בארצות שונות. הנבדקים נשאלו לגבי שינוי בתפקודם המיני מאז החלו בטיפול תרופתי. שכיחות ההפרעה בתפקוד מיני שנמצאה כתוצאה מהטיפול התרופתי הייתה 39.2% במדגם הבריטי ו-26.6% במדגם הצרפתי. (7) בארצות הברית השכיחות הממוצעת הייתה 37% ונעה בין 22% ל-43% בנוגדי דיכאון שונים. (8) השכיחות הגבוהה ביותר הייתה בטיפול ב-Paroxetine (43%) והשכיחות הנמוכה ביותר הייתה בטיפול ב-Bupropion (22%). ההסבר לשכיחות ההפרעות הגבוהה בטיפול בפרוקסטין קשור כנראה לפעילותו על הקולטן הכולינרגי ובהשפעה על מערכת ה-NO. בופרופיון מעכב קליטת נוראפינפרין ודופמין ואין לו השפעה ישירה על הקולטן הסרוטנרגי.
נוגדי הדיכאון מקבוצת ה-SSRIs משוללים פעילות משמעותית על קולטנים אדרנרגיים, כולינרגיים והיסטמיניים כך שההפרעה בתפקוד המיני הנגרמת על ידי התרופה קשורה כנראה להפעלה של המערכת הסרוטונרגית. מחקרי חיות הראו, אכן, כי פעילות סרוטונרגית מרכזית מוגברת מעכבת התנהגות מינית.
לקולטנים מסוג 2 5HT-יש תפקיד חשוב בפעילות זו.

הגישות הטיפוליות בהפרעות בתפקוד המיני המושרות על ידי נוגדי דיכאון מקבוצת ה-SSRIs מתבססות כולן על הפחתת הפעילות הסרוטונרגית המרכזית בקולטן 5HT-2 או הגברת הפעילות הדופמינרגית. בחולים שאינם מטרדים מההפרעה המינית אפשר להמתין כמה שבועות ובמקרים אחדים התופעה חולפת באופן עצמאי.
כאשר המצב הקליני מאפשר זאת, יש מקום להוריד במינון התרופה. צורה אחרת של הורדה במינון היא הפסקת טיפול ליומיים לפני יחסי המין המתוכננים (drug holiday). גישה זו יעילה רק בתרופות עם זמן מחצית-חיים קצר כמו Paroxetine או Sertraline ולא עם Fluoxetine בעל זמן מחצית-חיים ארוך. חסרונה, כמובן, הוא בצורך לתכנן את חיי המין.
ציפרוהפטדין, תרופה אנטי-היסטמינרגית עם תכונות אנטי-סרוטונרגיות בקולטן5HT-2 , נמצאה יעילה כתוספת ל-SSRIs. התכשיר ניתן במינון של 12-4 מ"ג כשעה עד שעתיים לפני יחסי המין, אך בחלק מהחולים גרם לעייפות ניכרת. תוספת של Mianserin (בונסרין), תרופה נוגדת דיכאון עם פעילות אנטגוניסטית בקולטני5HT 2a/2c ובקולטני אלפא 2 נבדקה בגברים עם הפרעות מיניות כתוצאה מ-SSRIs. 9 מתוך 15 גברים הראו שיפור ניכר בעיקר בהפרעה באורגזמה ובסיפוק מיחסי המין. המינון היה 15 מ"ג ליום והשיפור בתפקוד המיני הושג בתוך השבועיים הראשונים, ללא החמרה במחלה הדיכאונית. (9)
גם נוגד הדיכאון Mirtazapine(רמרון, מירו) איננו פוגע בתפקוד המיני, ייתכן שבגלל הפעילות האנטגוניסטית שלו בקולטנים 25HT- ו-5HT-3. אפשר להשתמש בתרופה זו כתוספת לתרופה מקבוצת ה-SSRIs או כתכשיר נוגד דיכאון בפני עצמו בהתאם למצב הקליני.

גישה טיפולית אחרת היא באמצעות הגברת הפעילות הדופמינרגית. תוארו כמה מקרים מוצלחים בהוספת התכשירים הדופמינרגיים אמנטדין (200-100 מ"ג ליום), דקסטרואפטמין, מתילפנידט (ריטלין) ופמולין. גם החלפת ה-SRI לתכשיר הדופמינרגי נוגד הדיכאון בופרופיון (zyban,Wellbutrin) או הוספתו לתרופה נוגדת דיכאון קיימת הביאה להעלמות או לשיפור בהפרעה המינית ברוב החולים. (10)
תוספת של (Viagra)Sildenafil לחולים המטופלים בנוגדי דיכאון נמצאה יעילה. בעבודה של Nurnberg נמצא כי היעילות של הטיפול בוויאגרה ב-65 חולים המטופלים בנוגדי דיכאון לא הייתה שונה מזו של 2,050 גברים ללא SSRI's. (11) עבודות מבוקרות הוכיחו כי Sildenafil במינון גמיש נסבל היטב ושיפר בצורה משמעותית את תפקודי הזקפה, העוררות, השפיכה ושביעות הרצון הכללית בגברים עם הפרעת זקפה הקשורה לטיפול ב-SSRI's. Sildenafil במינון של 50-25 מ"ג ליום הביא להעלמות ההפרעה בזקפה ב-8 מתוך 11 גברים מבוגרים (גיל ממוצע 73) אשר טופלו ב-SSRI's (12). גם טיפול ב-Vardenafil הביא לתיקון בההפרעה בזקפה ב-92% של המטופלים ב-SSRIs.
בסיכום: הטיפול ב-SSRI's מלווה בהפרעות בתפקוד המיני בשכיחות גבוהה. הפרעות אלו פוגעות באיכות החיים ומביאות להפסקת הטיפול התרופתי על ידי החולים. תוספת של תרופות החוסמות פעילות סרוטונרגית ברצפטור 5HT-2 מתקנת בחלק מהחולים את הפגיעה ביכולת האורגזמה. יש מקום להחליף לתרופות אשר פחות פוגעות בתפקוד המיני ((Mirtazapine, Reboxetine, Bupropion. אפשר לשפר הפרעות בזקפה הנגרמות על ידי המחלות האפקטיביות או בגלל טיפול בנוגדי דיכאון סרוטונרגיים SSRI's)) גם באמצעות Sildenafil וכנראה גם על ידי שתי התרופות התואמות לה Tadalafil ו-Vardenafil.

חרדה היא פקטור חשוב בהתפתחות הפרעות בתפקוד המיני. התופעה של "חרדת ביצוע" (Performance Anxiety) מוכרת בעיקר בגברים אשר חוששים מאי הצלחה בקיום היחסים וכתוצאה מכך אינם מצליחים להגיע לעוררות ולזקפה. כך נוצר מעגל קסמים של הגברת החרדה, פגיעה בדימוי העצמי, הימנעות ממצבים אינטימיים והתקפי כעס. מצב ייחודי זה ניתן לרוב לטיפול באמצעות הסבר והתערבות פסיכותרפויטית קצרה.
במצב של חרדת ביצוע יש צורך להרגיע את החרדה ולנתק את מעגל הקסמים שבו החרדה מגבירה את ההפרעה בתפקוד המיני וזה כשלעצמו מגביר את חרדת הביצוע.
הפרעות החרדה כוללות חרדה מפושטת Generalized Anxiety Disorder)), הפרעת אימה (Panic Disorder), הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), פוביה חברתית Social Phobia)) והפרעה בתר-חבלתית (PTSD) .
עבודות עוד משנות השמונים הראו כי אנשים עם דרגות גבוהות של חרדה מראים שכיחות גבוהה יותר של הפרעות בתפקוד מיני. חולים הסובלים מהתקפי אימה – Panic Disorder יימנעו ממין בשכיחות גבוהה כדי לא לאבד שליטה. מסיבה דומה גם הסובלים מהפרעה טורדנית-כפייתית (Obsessive Compulsive Disorder) נוטים להימנע מפעילות מינית, ואפשר למצוא ביניהם שיעור גבוה של גברים ונשים שלא קיימו מעולם יחסי מין או שמקיימים יחסים לעתים רחוקות.
חרדה חברתית (Social Phobia) והתנהגות מינית – המרכיב העיקרי של חרדה חברתית הוא חרדה קיצונית מהתנהגות שעשויה לגרום מבוכה או גיחוך בחברה. זהו שילוב של חרדת ביצוע וחרדה בינאישית המופיע ב-7% מהאוכלוסייה . סביר לצפות כי בהפרעה זו יהיו גם הפרעות בתפקוד המיני.
במחקר שנערך ב"גהה", (13) הושוו 40 חולים (גברים ונשים) ללא טיפול ל-40 אנשים בריאים מותאמים בגיל ובמין. נמצא כי גברים הסובלים מחרדה חברתית מדווחים על הפרעה משמעותית בעוררות, באורגזמות ובסיפוק מיחסי המין. כמו כן, הגברים מדווחים על גיל מאוחר יותר שבו קיימו לראשונה יחסי מין ושיעור גבוה (42%) של מין בתשלום בהשוואה לבריאים (8%).
הפרעות מיניות בהפרעה בתר-חבלתית (Posttraumatic Stress Disorder) חשיפה לאירוע טראומתי קיצוני (צבאי, תאונת דרכים, אונס) עלולה להוביל לשינויים התנהגותיים ופיזיולוגיים אשר לעתים נשארים זמן ארוך לאחר האירוע ומתקבעים כתסמונת המוכרת בשם הפרעה בתר-חבלתית (PTSD). הפרעה זו פוגעת באופן משמעותי בתפקוד הרגשי, החברתי, התעסוקתי והמיני. יותר מ-80% מהסובלים מ-PTSD מתלוננים על קשיים משמעותיים בתפקוד המיני. ההפרעות בתפקוד המיני הן נרחבות וכוללות הפרעות בתשוקה, זקפה, אורגזמה, הנאה ושביעות רצון. נמצא מתאם משמעותי בין עוצמת הכעס והעוינות של חולים אלה ובין מידת ההפרעה בתפקוד המיני. (14)
הטיפול ב-PTSD הוא בעיקר באמצעות תרופות נוגדות דיכאון מסוגSSRI's אשר מגבירות עוד יותר את ההפרעה המינית. טיפול ב-viagra))sildenafil במינון של 50 מ"ג בגברים הסובלים מ-PTSD הביא לשיפור משמעותי (53.5%) בתפקוד הזקפה אך במקביל שיפר גם את התשוקה, התפקוד האורגזמי ושביעות הרצון מהתפקוד המיני. (15) עבודה זו מלמדת כי השלבים של המעגל המיני קשורים זה בזה ושיפור של אחד מהם מביא לרוב לשיפור גם בשלבים האחרים

סיכום
חולים הסובלים מהפרעות פסיכיאטריות כמו סכיזופרניה, דיכאון, הפרעות חרדה והפרעות אישיות מראים שכיחות גבוהה של הפרעה בתפקוד המיני. התרופות הניתנות לטיפול במחלות אלה, לרוב מחמירות עוד יותר את ההפרעה המינית. בבירור החולה הסובל מהפרעה בתפקוד המיני אין להסתפק בכותרת סיבות פסיכוגניות אלא יש צורך לאבחן ולהתייחס בהתאם לאבחנה הפסיכיאטרית ולטיפול התרופתי. נראה כי לתרופות מקבוצת-phosphodiesterase inhibitors 5 (Sildenafil, Tadalafil, Vardenafil) יש פוטנציאל רב לעקוף את הבעיה הפסיכיאטרית או הגופנית הספציפית בתנאי שהמערכת הזוגית היא מספקת ונטולת כעס ועוינות.



References
1. Laumann EO, Paik A, Rosen RC: Sexual Dysfunction in the United States Prevalence and Predictors. JAMA 1999; 281:537-544.
2. Aizenberg D, Zemishlany Z, Dorfman-Etrog P, Weizman A: Sexual dysfunction in male schizophrenic patients. J Clin Psychiatry 1995; 56:137-141.
3. Dossenbach M, Dyachkova Y, Pirildar S, Anders M, Khalil A, Araszkiewicz A,Shakhnovich T, Akram A, Pecenak J, McBride M, Treuer T: Effects of atypical and typical antipsychotic treatments on sexual function in patients with schizophrenia: 12-month results from the Intercontinental Schizophrenia Outpatient Health Outcomes (IC-SOHO) study. Eur Psychiatry 2006; 21:251-258.
4. Gopalakrishnan R, Jacob KS, Kuruvilla A, Vasantharaj B, John JK: Sildenafil in the treatment of antipsychotic-induced erectile dysfunction: a randomized, double-blind, placebo-controlled, flexible-dose, two-way crossover trial. Am J Psychiatry. 2006;163:494-499.
5. Feldman HA, Goldstein I, Hatzichristou DG, Krane RJ, McKinlay JB: Impotence and its medical and psychosocial correlates: results of the Massachusetts Male Aging Study. J Urol 1994; 151:54-61.
6. Thase ME, Reynolds CF III, Jennings JR, Frank E, Garamoni GL, Nofzinger EA, Fascizka AL, Kupfer DJ: Diminished nocturnal penile tumescence in depression: a repliaction study. Biol Psychiatry. 1992; 31:1136-1142.
7. Williams VS, Baldwin DS, Hogue SL, Fehnel SE, Hollis KA, Edin HM. Estimating the prevalence and impact of antidepressant-induced sexual dysfunction in 2 European countries: a cross-sectional patient survey. J Clin Psychiatry 2006;67:204-210.
8. Clayton AH, McGarvey EL, Clavet GJ: The Changes in Sexual Functioning Questionnaire (CSFQ): development, reliability, and validity. Psychopharmacol Bull 1997; 33:731-745.
9. Aizenberg D, Gur S, Zemishlany Z, Granek M, Jeczmien P, Weizman A: Mianserin, a 5-HT2a/2c and alpha 2 antagonist, in the treatment of sexual dysfunction induced by serotonin reuptake inhibitors. Clin Neuropharmacol 1997; 20:210-214.
10. Safarinejad MR. The effects of the adjunctive bupropion on male sexual dysfunction induced by a selective serotonin uptake inhibitor: a double-blind placebo-controlled and randomized study. BJU Int. 2010.
11. Nurnberg HG, Gelenberg A, Hargreave TB, Harrison WM, Siegel RL, Smith MD: Efficacy of sildenafil citrate for the treatment of erectile dysfunction in men taking serotonin reuptake inhibitors. Am J Psychiatry 2001; 158:1926.
12. Aizenberg D, Weizman A, Barak Y. Sildenafil for selective serotonin reuptake inhibitor-induced erectile dysfunction in elderly male depressed patients. J Sex Marital Ther 2003; 29:297-303.
13. Bodinger L, Hermesh H, Aizenberg D, Valevski A, Marom S, Shiloh R, Gothelf D, Zemishlany Z, Weizman A: Sexual function and behavior in social phobia. J Clin Psychiatry 2002; 63:874-879.
14. Kotler M, Cohen H, Aizenberg D, Matar M, Loewenthal U, Kaplan Z, Miodownik H, Zemishlany Z. Sexual dysfunction in male posttraumatic stress disorder patients. Psychother Psychosom 2000; 69:309-315.
15. Reznik I, Zemishlany Z, Kotler M, Spivak B, Weizman A, Mester R: Sildenafil citrate for the sexual dysfunction in antidepressant-treated male patients with posttraumatic stress disorder. A preliminary pilot open-label study. Psychother Psychosom. 2002; 71:173-176.


תגובות:



דף ראשי | כינוסים רפואיים | כתבי עת רפואיים | חיפוש תרופות | תנאי שימוש | אודות מדיקל מדיה | צור קשר | קוסמטיקה ואסתטיקה רפואית | קוסמטיקה רפואית
המידע המופיע באתר זה מיועד לצוות רפואי בלבד. המידע באתר אינו מהווה בשום אופן ייעוץ רפואי ו\או משפטי.
שימוש או צפייה באתר זה מעידים על הסכמתך לתנאי השימוש. לצפייה בתנאי השימוש לחץ\' כאן
Powered by Medical Media Ltd.
כל הזכויות שמורות לי.ש. מדיקל מדיה בע"מ ©