שלום אורח, התחבר לאתר!, שכחת את הסיסמה?
  דוא"ל:
סיסמה:
טופס רישום לאתר | הוסף למועדפים | קבע כדף הבית
WWW.MedicalMedia.co.il
אודות אינדקס קישורים עדכוני רישום חיפוש תרופות כתבי עת כינוסים דף ראשי
yoman.co.il - תוכנה לזימון תורים
Medical Search Engine
Skip Navigation Linksראשי > רשימת כתבי עת > ISRAELI journal of Common urinary disorders in everyday practice - גליון מס' > הטיפול בחוסמי PDE5 בגבר עם הפרעה משולבת בהטלת השתן ובתפקוד המיני
ISRAELI journal of Common urinary disorders in everyday practice
פברואר 2013 February | גיליון מס' .No
צור קשר
חברי מערכת
רשימת גליונות קודמים
שער הגליון

הטיפול בחוסמי PDE5 בגבר עם הפרעה משולבת בהטלת השתן ובתפקוד המיני


ד"ר יוסף שמואלי

תקציר

בשנים האחרונות קיים עניין רב בקשר שבין הפרעות במתן השתן (Lower Urinary Tract Symptoms-LUTS) והפרעה ביכולת הזקפה (Erectile Dysfunction-ED). שתי ההפרעות חולקות את אותם גורמי סיכון, שכיחותן עולה עם הגיל, יש להן השפעה רבה על איכות החיים ונמצא ביניהן קשר קליני ואפידמיולוגי. נמצא כי שיפור בהפרעות החסימתיות בהטלת השתן היה קשור גם לשיפור בתפקוד המיני.

עבודות רבות דיווחו על הקשר בין הפרעות במתן השתן והפרעות בזקפה. קשר זה מוסבר בארבעה מנגנונים פתופיזיולוגים משותפים:

1. שינויים בזמינות הניטריק אוקסייד (NO) בנוזל השתן, ולכן יש פגיעה במנגנון הרפיית השריר החלק (שריר הדטרוזור) בשלפוחית

2. התגברות כיווץ השריר החלק במוצא השלפוחית עם עלייה בתנגודת למעבר השתן

3. שינויים טרשתיים בכלי הדם של השלפוחית ושל איבר המין

4. שינויים ברמת הורמוני המין עם איבוד תפקידם בשמירת התפקוד של דרכי השתן ושלמותן.

בעבודות קליניות רבות הוכחה היעילות של חוסמי האנזים פוספודיאסתרז 5 (PDE5) כגון ויאגרה, ציאליס ולביטרה, בשיפור התסמינים של דרכי השתן בצד השיפור בתפקוד המיני. התרופה ציאליס אף קיבלה את אישור ה-FDA לטיפול בגברים עם LUTS עקב ערמונית מוגדלת. ומומלץ כי גברים המתלוננים על הפרעה בתפקוד המיני, יעברו בירור ל-LUTS ולהיפך.

נוכחות ED בגברים המטופלים ב-LUTS, יכולה להוביל לבחירת הטיפול בחוסמי PDE5, כטיפול הבחירה בגבר עם הפרעה משולבת זאת.

מילות מפתח:

PDE5, LUTS, ED, Nitric oxide, IPSS, IIEF (international index of erectile dysfunction)

 

הקדמה

בשנים האחרונות הוקדשה תשומת לב רבה לקשר שבין הפרעות במתן השתן (Lower Urinary Tract Symptoms-LUTS) והפרעות בזקפה (Erectile Dysfunction-ED).

LUTSו-ED חולקות את אותם גורמי הסיכון כגון יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם וסוכרת. נמצא קשר הדוק בין גיל המטופל ו-ED, בגיל 20–39 השכיחות היא בשיעור של 6.5%, לעומת שכיחות של 77.5% בגיל 75 ומעלה.(1) במקביל נמצאה גם עלייה דומה בשכיחות ההפרעות במתן השתן, מפחות ממקרה אחד מתוך עשרה בגיל 30–39, עד למעלה מאחד מתוך שלושה גברים בגיל 60–69.(2) ההערכה היא ששלושה מתוך ארבעה גברים יסבלו מ-LUTS במהלך חייהם.(3) שתי ההפרעות משפיעות באופן משמעותי על בריאות הגבר ועל איכות חייו, ולכן מובנת החשיבות שיש בהבנת הקשר ביניהן וביכולת שלנו לטפל בצורה מיטבית בגברים אלה.

בסקירה הנוכחית נתמקד באפידמיולוגיה ובקשר הפתופיזיולוגי בין LUTS ו-ED.

הקשר הקליני והאפידמיולוגי בין LUTS ו-ED

מספר רב של עבודות הראו קשר הדוק בין שתי ההפרעות.

Braun ואחרים (Cologne Male Survey) בדקו 5,000 גברים בגיל 30–80 שנה, ומצאו שבממוצע אחד מתוך חמישה גברים (20%) סבל מ-ED,(4) ו-72% מהם סבלו גם מ-LUTS. לעומתם, בקרב אלה ללא ED רק 38% סבלו מ-LUTS. יתרה מכך, בבדיקות נוספות נמצא כי LUTS היווה גורם סיכון ל-ED. הקשר בין שתי ההפרעות לא היה תלוי כלל בגורמי סיכון אחרים כמו גיל, יתר לחץ דם, סוכרת או ניתוחים באגן.(5)

במחקר נוסף שנערך במסגרת ה-Multinational Survey of The Aging Male נבדק הקשר בין הפרעות במתן השתן והפרעות ביכולת הזקפה.(6) נסקרו 12,815 גברים בגיל 50–80 בארה"ב ובשש מדינות אירופאיות. נמצא כי רק רבע מהגברים ללא LUTS סבלו מ-ED, ואילו ארבעה גברים מתוך חמישה עם LUTS סבלו מ-ED.

אותו קשר בין שתי ההפרעות הוכח גם ב-Asian Survey of Aging Males Study. בעבודה זו נבדקו גברים בגיל 50–80 מחמש מדינות אסייתיות.(7) תוצאות המחקר מעידות כי קיים קשר בעל משמעות סטטיסטית בין ED המחמיר עם השנים לבין חומרת ה-LUTS.(8)

מבחינה אנמנסטית התסמינים במתן השתן מחולקים לשתי קבוצות בהתאם למחזור ההשתנה:

1. תסמיני אחסון – הקשורים לאגירה בשלפוחית של השתן המגיע מהכליות

2. תסמיני חסימה (התרוקנות) – הקשורים ליכולת של השלפוחית להתכווץ כנגד ההתנגדות במוצא השלפוחית.

בעוד שעבודות רבות דיווחו על הקשר בין הפרעות במתן השתן והפרעות בזקפה, קיימות עבודות מעטות המצביעות על סוג מסוים של הפרעה או של תסמין במתן השתן כקשור להיבט מסוים של הפרעה בתפקוד המיני אצל הגבר. לקשר כזה יכולה להיות חשיבות, שכן אם אפשר יהיה לזהות את הסימפטומים שצריך לטפל בהם לשיפור הטלת השתן, יכול להיות שאפשר יהיה להציע טיפול יעיל יותר במקרים של שילוב שתי ההפרעות, LUTS ו-ED, גם יחד. מחקרים בודדים הראו כי חומרת ההפרעה בתפקוד המיני בנוכחות LUTS הייתה קשורה יותר לחומרת התסמינים של התרוקנות, דהיינו להפרעה של חסימה במוצא השלפוחית בעיקר עקב ערמונית מוגדלת וחוסמת. נמצא גם כי שיפור בהפרעות החסימה היה קשור לשיפור בתפקוד המיני.(9) Ponholzer ואחרים מאוסטריה בדקו 22,858 גברים בגיל 20–80 שנה, וגם הם דיווחו על קשר בין הפרעות חסימה במתן השתן ו-ED.(10)

הקשר הפתופיזיולוגי בין הפרעות בהטלת השתן והפרעה ביכולת הזקפה

על פי הידוע מהספרות קיימים ארבעה מנגנונים פתופיזיולוגים משותפים לשתי ההפרעות:

1. ירידה עם הגיל בזמינות ניטריק אוקסייד (NO) בערמונית, בשופכה, בשלפוחית ובאיבר המין

2. כיווץ יתר של שריר חלק במוצא השלפוחית, וכך נוצרת התנגדות מוגברת לריקון כיס השתן ובמקביל כיווץ של כלי דם בפין

3. אטרוסקלרוזיס מפושט של כלי הדם של הערמונית, שלפוחית השתן והפין

4. שינויים בהורמוני המין.

שינויים ברמות הניטריק אוקסייד (NO)

NO זוהה כמולקולה המאותתת העיקרית לזקפה. גילויה הביא למהפכה בהבנת ההפרעה ביכולת הזקפה ולפיתוח של התרופות PhosphoDiEsterase-5 (PDE5) Inhibitors, המשמשות כקו טיפולי ראשון להפרעות בזקפה.(12) בשנים האחרונות נמצא כי ירידה בזמינות של NO קשורה להתפתחות של הגדלה שפירה של הערמונית (BPH) ולהפרעות במתן השתן, ולכן יש עניין רב ביכולת של חוסם PDE5 לטפל ב-LUTS.

NO נמצא בערמונית נורמלית באנדוטל של כלי הדם, בסיבי העצבים ובציטופלסמה של התאים הבזליים.(14,13) קיימים דיווחים שהביטוי של NO וייצורו יורדים ב-BPH, בהשוואה לרקמת ערמונית תקינה.(15) ירידה זו של NO גורמת לשגשוג תאי שריר חלק בצוואר השלפוחית ובשופכה הפרוסטטית, ולכן מובילה לעלייה בכוחות הכיווץ של שריר חלק, התורמת לתנגודת מוגברת במוצא השלפוחית.(16–18) בעבודות על החי נרמז כי ל-NO יש תפקיד במניעת התכווצויות השלפוחית, ולכן ירידה בביטוי של NO תגרום לפעילות יתר של השלפוחית.(19) עובדות אלה הן הבסיס לתועלת שאפשר יהיה להפיק ממעכבי PDE5 בטיפול ב-LUTS.

בחולדות ההתבטאות הגבוהה ביותר של מעכבי PDE5 היא בשלפוחית השתן, בערך פי עשר מאשר בגופים המחילתיים שבפין.(20) חסימה של השופכה בחולדות על ידי קשירתה גרמה להתכווצויות מוגברות של הדטרוזור בניסיון להתגבר על החסימה. מתן תרופה מעכבת PDE5 (ורדנפיל לויטרה) הקטין משמעותית את התכווצויות השלפוחית, שלא הייתה מסוגלת להתרוקן ב-47% מהמקרים.(20)

לאחרונה נמצא האנזים PDE5 גם בשריר המשורטט בשופכה ובשריר ה-Levator Ani בחולדות.(21) זאת בניגוד לדעה הרווחת כי אנזים זה לא מופיע בשריר משורטט. תגלית זו יכולה להוביל להבנה טובה יותר של מנגנוני הרפיית השופכה ושל הפרעות הקשורות לרצפת האגן, מכיוון שליקוי בהרפיית השופכה ובפעילות רצפת האגן יכול להתבטא בתסמינים של מערכת השתן.

כיווץ יתר של שריר חלק

ידוע כי הזקפה וההרפיה של איבר המין תלויים באיזון שבין ההתכווצות של השריר החלק בגופים המחילתיים לבין הרפייתו.(22) במצבים שונים של הפרעה בזקפה גובר מצב הכיווץ של השריר החלק על מצב ההרפיה, ולכן אין זקפה. נוראדרנלין מכווץ את השריר החלק על ידי שפעול קולטני אלפא1 אדרנרגיים המצויים בשריר החלק של כלי הדם בגופים המחילתיים.(23) בעורקים מסוימים בבני באדם קולטני אלפא1 אדרנרגיים מתרבים עם העלייה בגיל.(24) תת סוגים של קולטנים אלה נמצאים גם במערכת השתן התחתונה: בערמונית, בשריר החלק של כלי הדם, בשופכה ובשריר הדטרוזור.(25) לכן שינויים אלה של כיווץ יתר יכולים להיווצר גם בערמונית, בשלפוחית וברקמת הזקפה בפין.

הוכח כי תגובת ההתכווצות של שריר חלק לאפינפרין, גדולה יותר ברצועות שריר מאשר בגופיפים מחילתיים בקרב הסובלים מבעיית זקפה מעל גיל 60, לעומת גברים עם אותה ההפרעה מתחת לגיל 60. הבדל בולט זה יכול להצביע על כך שלהתקדמות בגיל יש תפקיד ברגישות האדרנרגית אצל גבר עם ED.(26) בתחום זה נמצא קשר בין רמות האפינפרין בסרום של גברים עם ED ותוצאות השאלונים לחומרת ההפרעה במתן השתן (IPSS) וחומרת ההפרעה בזקפה(IIEF). המסקנה היא כי העלייה בטונוס הסיפטטי יכולה להוות את אחד המנגנונים המשותפים לשתי ההפרעות.(27–29)

מנגנון נוסף היכול להסביר את הקשר בין LUTS ו-ED קשור לשינויים ברמת פעולת הגומלין בין אקטין ומיוזין בסיבי השריר החלק. כיווץ השריר החלק נגרם מעיכוב המיוזין על ידי האנזים Rho Kinase. לכן עלייה ב-Rho Kinase יכולה לתרום לכיווץ יתר של סיבי השריר החלק, וכך לגרום לשינויים בהיענות השלפוחית ובתנגודת במוצא השלפוחית. ואכן ויסות יתר של Rho Kinase נקשר גם ל-ED וגם ל-LUTS.(31,30)

אטרוסקלרוזיס באגן

מנגנון פתופיזיולוגי נוסף המשותף לשתי ההפרעות הוא אטרוסקלרוזיס מפושט של כלי הדם בערמונית, בשלפוחית השתן ובאיבר המין.(32)

בעבודה אפידמיולוגית שבדקה את השפעת גורמי הסיכון למחלה וסקולרית על סימפטומטולוגיה של מערכת השתן התחתונה ועל תפקוד מיני, נמצא כי גם בגברים וגם בנשים עם שני גורמי סיכון לאטרוסקלרוזיס (סוכרת, יתר לחץ דם, היפרליפידמיה ועישון), היו תוצאות גרועות יותר בשאלוני IPSS (תסמינים של הטלת שתן) ו-IIEF (תפקוד מיני).(33)

בעבודה שנערכה על 374 גברים הסובלים מ-ED, נמצא כי ירידה במהירות המרבית של זרימת הדם בעורקי הגופיפים המחילתיים נמצאת בהתאמה לחומרת ה-LUTS בחולים אלה.(34) בעבודה שבוצעה על חיות מעבדה וחיקו בה איסכמיה כרונית לאגן, נצפה דמיון מרשים בין השינויים בשריר הדטרוזור מחד גיסא, והשינויים בגופים המחילתיים בפין מאידך גיסא. השינויים שנצפו היו פיברוזיס ואטרופיה של שריר חלק וירידה ביכולת ההיענות של השלפוחית.(35)

הורמוני המין

לטסטוסטרון תפקיד חשוב בשמירה על התפקוד של מערכת השתן ועל שלמותה המבנית. ייתכן כי הירידה בייצור הטסטוסטרון עם ההתקדמות בגיל תורמת להתפתחות LUTS.(36) קולטני אנדרוגן נמצאו בתאי האפיתל של השופכה והשלפוחית ובשריר החלק בשלפוחית. בעבודות על חולדות הוכח כי הטסטוסטרון והמטבוליטים שלו שומרים על הפעילות האוטונומית של מערכת העצבים.(37–39) לאחר סירוס נצפתה ירידה בהרפיה של סיבי שריר חלק בשופכה הפרוסטטית. אפקט זה הוביל לפגיעה ביכולת השריר החלק להגיב לתכשירים הגורמים להרפיה.(40) השפעה זו של הטסטוסטרון מוסברת חלקית בכך שייצור ה-NO תלוי אנדרוגן גם במערכת השתן וגם במערכת הזקפה. הנתונים ממחקר ה-Massachusetts Male Aging Study הוכיחו כי רמות הטסטוסטרון יורדות עם ההזדקנות.(42)

גורמים פסיכולוגים

בעבודה של Frankel ואחרים נמצא כי איבוד שתן וכאבים בעת מתן שתן עלולים לפגוע בביטחון העצמי ולפגיעה בתפקוד המיני.(43) השתנה לילית יכולה לפגוע ביכולת להגיע לשלב ה-Rapid Eye Movement, שהוא השלב שבו מתרחשת הזקפה הלילית, והוא חיוני לתפקודם התקין של גופי הזקפה, ופגיעה בשלב זה עלולה להוביל לפגיעה ביכולת הזקפה.(12)

השפעת הטיפול התרופתי ב-ED באמצעות מעכבי PDE5 על LUTS

נעשו כמה עבודות מחקר כדי להעריך את השפעת מעכבי האנזים PDE5 על LUTS, ובדקו שלוש תרופות: סילדנפיל, טאדלפיל וורדנפיל.

במחקר שבדק את יעילות הטיפול בטאדלפיל 5 מ"ג בטיפול יומי בגברים הסובלים משתי ההפרעות, ונערך ב-28 אתרים בחמש מדינות, נמצא שהתרופה שיפרה באופן משמעותי את התסמינים בהטלת השתן עקב BPH וגם את התפקוד המיני.(44)

במחקר נוסף שהשווה את הטיפול בטאדלפיל 5 מ"ג לטיפול יומי בחוסם אלפא טמסולוסין 0.4 מ"ג, נמצא ששתי התרופות שיפרו באופן משמעותי ודומה את התסמינים המיוחסים ל-BPH, אולם רק טאדלפיל שיפרה את יכולת הזקפה.(45) בעקבות ממצאים אלו התרופה טאדלפיל קיבלה את אישור ה-FDA לטיפול בגברים הסובלים במקביל מ-LUTS עקב BPH ומ-ED.

מחקר שבדק את השפעת התרופה סילדנפיל במינון יומי על גברים מעל גיל 45 שסבלו מהפרעה בתפקוד המיני ומתסמיני השתנה עקב BPH, נמצא שיפור באיכות החיים ובשביעות הרצון מיעילות הטיפול, בהשוואה לקבוצת החולים שקיבלה אינבו.(46)

התרופה ורדנפיל נוסתה, גם היא, על חולים הסובלים בו זמנית מתסמיני BPH ו-ED. השפעת התרופה ורדנפיל על תסמינים המיוחסים ל-BPH נבדקה במחקר שבו היא ניתנה במינון של 10 מ"ג פעמיים ביום, תוך השוואה לקבוצת גברים דומה שקיבלה אינבו פעמיים ביום. תוצאות המחקר הוכיחו שבקבוצה שקיבלה ורדנפיל חל שיפור משמעותי בתסמיני ההשתנה, בתפקוד המיני ובאיכות החיים.(47)

לסיכום

הפרעות בתפקוד המיני ובמתן השתן עקב BPH הן תופעות נפוצות בגיל המבוגר. למצבים אלו מנגנונים פתופיזיולוגים דומים, ולכן הן קשורות אחת לשנייה. לקשר זה יישומים קליניים רבים, ומומלץ כי גברים המתלוננים על הפרעה בתפקוד המיני, יעברו בירור ל-LUTS ולהיפך. יש מקום לטיפול במעכב 5PDE בגברים עם הפרעה משולבת של ED ושל LUTS עקב BPH, לאחר בדיקת העדפותיו של המטופל. ואכן לאחרונה טיפול זה מקובל יותר ויותר להתוויות אלה.

 

 

 

מקורות

 

1. Saigal CS, Wessells H, Pace J, Schonlau M, Wilt TJ, Urologic Diseases in America Project. Predictors and prevalence of erectile dysfunction in a racially diverse population. Arch Intern Med 2006; 166: 207–212

2.Link CL, et al., BACH Survery Investigators. Prevalence of lower urinary tract symptoms and effect on quality of life in a racially and ethnically diverse random sample: the Boston Area Community Health (BACH) Survey. Arch Intern Med 2006; 166: 2381–2387.

3. DaSilva FC. Benign prostatic hyperplasia. Natural evolution versus medical treatment. Eur Urol 1997; 32(suppl 2): 34–37.

4. Braun M, Wassmer G, Klotz T, Reifenrath B, Mathers M, Engelmann U. Epidemiology of erectile dysfunction: results of the ‘cologne male survey’. Int J Impot Res 2000; 12: 305–311.

5. Braun MH, Sommer F, Haupt G, Mathers MJ, Reifenrath B, Engelmann UH. Lower urinary tract symptoms and erectile dysfunction: co-morbidity or typical ‘aging male’

symptoms? results of the ‘cologne male survey’. Eur Urol 2003; 44: 588–594.

6. Rosen R, Altwein J, Boyle P, Kirby RS, Lukacs B, Meuleman E et al. Lower urinary tract symptoms and male sexual dysfunction: the multinational survey of the aging male (MSAM-7). Eur Urol 2003; 44: 637–649.

7. Mondul AM, Rimm EB, Giovannucci E, Glasser DB, Platz EA. A prospective study of lower urinary tract symptoms and erectile dysfunction. J Urol 2008; 179: 2321–2326.

8. Li MK, Garcia LA, Rosen R. Lower urinary tract symptoms and male sexual dysfunction in Asia: a survey of ageing men from five Asian countries. BJU Int 2005; 96: 1339–1354.

9. Elliott SP, Gulati M, Pasta DJ, Spitalny GM, Kane CJ, Yee R et al. Obstructive lower urinary tract symptoms correlate with erectile dysfunction. Urology 2004; 63: 1148–1152.

10. Ponholzer A, Temml C, Obermayr R, Madersbacher S. Association between lower urinary tract symptoms and erectile dysfunction. Urology 2004; 64: 772–776.

11. Khan MA, Dashwood MR, Thompson CS, Auld J,Morgan RJ, Mikhailidis DP. Downregulation of endothelin-B receptor sites in cavernosal tissue of a rabbit model

of partial bladder outlet obstruction: potential clinical relevance. World J Urol 1999; 17: 290–295.

12. Albersen M, Shindel AW, Mwamukonda KB, Lue TF. The future is today: emerging drugs for the treatment of erectile dysfunction. Expert Opin Emerg Drugs 2010; 15: 467–480.

13. Kedia GT, U¨ ckert S, Jonas U, Kuczyk MA, Burchar M. The nitric oxide pathway in the human prostate: clinical implications in men with lower urinary tract symptoms. World J Urol 2008; 26: 603–609.

14. Richter K, Heuer O, U¨ ckert S, Stief CG, Jonas U, Wolf G. Immunocytochemical distribution of nitric oxide synthases in the human prostate. J Urol 2004; 171(Suppl 4): 347 (abstract).

15. Bloch W, Klotz T, Loch C, Schmidt G, Engelmann U, Addicks K. Distribution of nitric oxide synthase implies a regulation of circulation, smooth muscle tone, and secretory function in the human prostate by nitric oxide. Prostate 1997; 33: 1–8.

16. Cai H, Harrison DG. Endothelial dysfunction in cardiovascular diseases: the role of oxidant stress. Circ Res 2000; 87: 840–844.

17. Barton M, Cosentino F, Brandes RP, Moreau P, Shaw S, Luscher TF. Anatomic heterogeneity of vascular aging: role of nitric oxide and endothelin. Hypertension 1997; 30: 817–824.

18. Guh JH, Hwang TL, Ko FN, Chueh SC, Lai MK, Teng CM. Antiproliferative effect in human prostatic smooth muscle cells by nitric oxide donor. Mol Pharmacol 1998; 53: 467–474

19. Uckert S, Kuthe A, Jonas U, Stief CG. Characterization and functional relevance of cyclic nucleotide phosphodiesterase isoenzymes of the human prostate. J Urol 2001; 166: 2484–2490.

20. Filippi S, Morelli A, Sandner P, Fibbi B, Mancina R, Marini M et al. Characterization and functional role of an androgendependent PDE5 activity in the bladder. Endocrinology 2007; 148: 1019–1029

21. Lin G, Huang YC, Wang G, Lue TF, Lin CS. Prominent expression of phosphodiesterase 5 in striated muscle of the rat urethra and levator ani. J Urol 2010; 184: 769–774.

22. Andersson KE, Wagner G. Physiology of penile erection. Physiol Rev 1995; 75: 191–236.

23. Reilly CM, Stopper VS, Mills TM. Androgens modulate the alphaadrenergic responsiveness of vascular smooth muscle in the corpus cavernosum. J Androl 1997; 18: 26–31.

24. Rudner XL, Berkowitz DE, Booth JV, Funk BL, Cozart KL, D’Amico EB et al. Subtype specific regulation of human vascular alpha(1)-adrenergic receptors by vessel bed and age. Circulation 1999; 100: 2336–2343.

25. Malloy BJ, Price DT, Price RR, Bienstock AM, Dole MK, Funk BL et al. Alpha1-adrenergic receptor subtypes in human detrusor. J Urol 1998; 160: 937–943.

26. Christ GJ, Stone B, Melman A. Age-dependent alterations in the efficacy of phenylephrine-induced contractions in vascular smooth muscle isolated from the corpus cavernosumof impotent men. Can J Physiol Pharmacol 1991; 69: 909–913.

27 Trussell JC, Kunselman AR, Legro RS. Epinephrine is associated with both erectile dysfunction and lower urinary tract symptoms. Fertil Steril 2010; 93: 837–842.

28. Medina JJ, Parra RO, Moore RG. Benign prostatic hyperplasia (the aging prostate). Med Clin North Am 1999; 83: 1213–1229.

29. McVary KT, Razzaq A, Lee C, Venegas MF, Rademaker A, McKenna KE. Growth of the rat prostate gland is facilitated by the autonomic nervous system. Biol Reprod 1994; 51: 99–107.

30. Chitaley K, Wingard CJ, ClintonWebb R, Branam H, Stopper VS, Lewis RW et al. Antagonism of Rhokinase stimulates rat penile erection via a nitric oxide-independent pathway. Nat Med 2001; 7: 119–122.

31. Chitaley K, Bivalacqua TJ, Champion HC, Usta MF, Hellstrom WJ, Mills TM et al. Adeno-associated viral gene transfer of dominant negative RhoA enhances erectile function in rats. Biochem Biophys Res Commun 2002; 298: 427–432.

32. Tarcan T, Azadzoi KM, Siroky MB, Goldstein I, Krane RJ. Age related erectile and voiding dysfunction: the role of arterial insufficiency. Brit J Urol 1998; 82(Suppl. 1): 26–33.

33. Kim SO, Son KC, Im CM, Jung SI, Kwon DD, Park KS et al. The effects of risk factors for vascular disease on LUTS and erectile dysfunction. Eur Urol Suppl 2008; 7: 131.

34, El-Sakka AI. Lower urinary tract symptoms in patients with erectile dysfunction: is there avascular association? Euro Urol 2005; 48: 319–325.

35. Azadzoi KM, Tarcan T, Siroky MB, Krane RJ. Atherosclerosisinduced chronic ischemia causes bladder fibrosis and noncompliance in the rabbit. J Urol 1999; 161: 1626–1635.

36. Yassin AA, El-Sakka AI, Saad F, Gooren LJG. Lower urinarytract symptoms and testosterone in elderly men. World J Urol 2008; 26: 359–364.

37. Rosenzweig BA, Bolina PS, Birch L, Moran C, Marcovici I, Prins GS. Location and concentration of estrogen, proges terone, and androgen receptors in the bladder and urethra of the rabbit. Neurourol Urodyn 1995; 14: 87–96.

38. Salmi S, Santti R, Gustafsson JA, Makela S. Co-localization of androgen receptor with estrogen receptor beta in the lower urinary tract of the male rat. J Urol 2001; 166: 674–677.

39. Keast JR. The autonomic nerve supply of male sex organs–an important target of circulating androgens. Behav Brain Res 1999; 105: 81–92.

40. Holmquist F, Persson K, Bodker A, Anderson KE. Some pre and post-junctional effects of castration in rabbit isolated corpus cavernosum and urethra. J Urol 1994; 152: 1011–1016.

41. Chamness SL, Ricker DD, Crone JK, Dembeck CL, Maguire MP, Burnett AL et al. The effect of androgen on nitric oxide synthase in the male reproductive tract of the rat. Fertil Steril 1995; 63: 1101–1107.

42. Feldman HA, Goldstein I, Hatzichristou DG, Krane RJ, McKinlay JB. Impotence and its medical and psychosocial correlates: results of the Massachusetts Male Aging Study. J Urol 1994; 151: 54–61.

43 Frankel SJ, Donovan JL, Peters TI, Abrams P, Dabhoiwala NF, Osawa D et al. Sexual dysfunction in men with lower urinary tract symptoms. J Clin Epidemiol 1998; 51: 677–685.

44. Egerdie RB, Auerbach S, Roehrborn CG, Costa P, Garza MS, Esler AL, Wong DG, Secrest RJ. Tadalafil 2.5 or 5 mg administered once daily for 12 weeks in men with both erectile dysfunction and signs and symptoms of benign prostatic hyperplasia: results of a randomized, placebo-controlled, double-blind study. J Sex Med. 2012 Jan; 9(1):271-81.

45. Oelke M, Giuliano F, Mirone V, Xu L, Cox D, Viktrup L. Monotherapy with tadalafil or tamsulosin similarly improved lower urinary tract symptoms suggestive of benign prostatic hyperplasia in an international, randomised, parallel, placebo-controlled clinical trial. Eur Urol. 2012 May; 61(5):917-25.

46. McVary KT, Monnig W, Camps JL Jr, Young JM, Tseng LJ, van den Ende G. Sildenafil citrate improves erectile function and urinary symptoms in men with erectile dysfunction and lower urinary tract symptoms associated with benign prostatic hyperplasia: a randomized, double-blind trial. J Urol. 2007 Mar; 177(3):1071-7

47. Stief CG, Porst H, Neuser D, Beneke M, Ulbrich EA. Randomised, placebo-controlled study to assess the efficacy of twice-daily vardenafil in the treatment of lower urinary tract symptoms secondary to benign prostatic hyperplasia. Eur Urol. 2008 Jun; 53 (6):1236-44.


תגובות:



דף ראשי | כינוסים רפואיים | כתבי עת רפואיים | חיפוש תרופות | תנאי שימוש | אודות מדיקל מדיה | צור קשר | קוסמטיקה ואסתטיקה רפואית | קוסמטיקה רפואית
המידע המופיע באתר זה מיועד לצוות רפואי בלבד. המידע באתר אינו מהווה בשום אופן ייעוץ רפואי ו\או משפטי.
שימוש או צפייה באתר זה מעידים על הסכמתך לתנאי השימוש. לצפייה בתנאי השימוש לחץ\' כאן
Powered by Medical Media Ltd.
כל הזכויות שמורות לי.ש. מדיקל מדיה בע"מ ©